סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תתקכ"ד, מדור "עלי הדף"
מסכת מגילה
דף כט ע"א

 

בענין "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל" (א)

 

תניא, רבי אלעזר הקפר אומר, עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל, שנאמר (ירמי' מו, יח) "כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא", והלא דברים ק"ו, ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים באר"י, בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה, על אחת כמה וכמה (כט ע"א).

ההוגה במאמר זה, וודאי יגיד שאין הדברים מתפרשים כפשוטם, וכפי שאכן כתב ה'בן יהוידע', וז"ל: "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל שיקבעו בארץ ישראל, אין הכוונה שתעקר גוף הקרקע שלהם ותהיה באר"י, וכן בתבור וכרמל לא נעקר הקרקע שלהם, אלא הכונה היא, כמו שיש לגוף האדם - צל רוחני שמקיפו שהגוף מושך חיות ממנו, כן יש צל שהוא אויר זך ורוחני חופף על הארץ כולה ומאיר לה, ואין הצל של כל הארצות שוה בזכותו ומעלתו, ויש בזה כמה מדרגות בצללים החונים על ארצות חוץ לארץ, ובודאי צל ארץ ישראל הוא מעולה וזך ביותר לפי ערכה... ועל כן מה שאמר כאן 'עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל שיקבעו באר"י', לאו על גוף הקרקע קאמר שתעקר, אלא על האויר, שהוא הצל הפרוס וחונה בבתי כנסיות ובתי מדרשות, וכן הענין ב'תבור וכרמל' שבא הצל שלהם ולא גוף ההרים".

אמנם, כד נעיין בדברי הפוסקים נראה שהדברים מתפרשים פשוטם כמשמעם ממש, והלכתא גבירתא איכא למשמע מינה. שורש הדבר מצינו ב'מגן אברהם' (סי' קנא סקט"ו), לגבי הא דאיתא בגמרא (לעיל כח:): "אמר רבי אסי בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין", וכתבו התוס' (ד"ה בתי): "רוצה לומר, כל זמן שהן בטלין", דהיינו, שהתנאי הוא שישתמשו בהן כשנחרבו ונתבטלו, ומסקי התוס' שם: "ודווקא לאותן שבבבל מהני התנאי, שהרי לעת בא גואל במהרה בימינו תפקע קדושתן, אבל לאותן שבאר"י לא מהני תנאי שהרי קדושתן לעולם קיימת" (וכן נפסק בשו"ע או"ח סי' קנא סע' י-יא), ועל כך הקשה המג"א, שצ"ע היאך הסיקו שקדושת בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל תפקע לעת בא הגואל, הלא אמרו חז"ל: "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו באר"י", ונמצא שגם בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל קדושתם לעולם קיימת, כי הם יקבעו באר"י. ומוכח מקושיית המג"א שהדברים מתפרשים כפשוטם ממש, שבתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל יעלו בדרך נס לאר"י, כי אם נפרש שרק הבחינות הרוחניות שהיו בהם יעלו לאר"י, לא קשה מידי, כי בפועל יישארו בחו"ל ותפקע קדושתם. [ראה 'כף החיים' (או"ח סי' קנה אות סט), שיישב בזה קושיית המג"א, דהתוס' ס"ל דהא דאמר 'עתידין בתי כנסיות' וכו', רצ"ל, הקדושה שבהם תקבע באר"י', ולא שיקבעו בפועל ממש].

ונחזור לדברי המג"א עצמו בישוב קושייתו, שדברי התוס' מוסבים כלפי בתי כנסיות ומדרשות אשר נחרבו קודם ביאת הגואל, והם לא יקבעו באר"י לעת"ל, כי רק אלו שיהיו קיימים בשעת הגאולה יקבעו באר"י, וממילא שפיר כתבו התוס' שתפקע קדושתם (וכ"כ ב'פתח עינים' בשם מהר"א פליף). וממשיך וכותב עוד: "ואין לומר, דדוקא הבנין יקבע באר"י, אבל הקרקע תשאר בחו"ל [שבזה תתיישב הקושיא, כי קרקע בתי כנסיות ובתי מדרשות ישאר בחו"ל, ודברי התוס' מוסבים על כך, שתפקע קדושתם לעת"ל], דהא יליף ק"ו מתבור וכרמל, והתם הקרקע נקבע בארץ ישראל".

הג"ר נתנאל ווייל זצ"ל בספריו 'נתיב חיים' (על המג"א שם) ו'קרבן נתנאל' (מגלה פ"ד אות נ) נתקשה בדברי המג"א, ומיישב באופן אחר, וז"ל: "ולי נראה, דלא קאמר 'אלא שיקבעו באר"י', דהיינו הקרקע, ולא יהיה בהם קדושת בית הכנסת רק קדושת אר"י, ודי בזה, כדיליף מתבור וכרמל, ודיו לבא מן הדין להיות כנדון", כי גם בתבור וכרמל לא יקבעו באר"י רק קרקעם, וכמו כן בתי כנסיות ובתי מדרשות הנלמד מהם לא יקבעו רק קרקעם, וגם קרקעם שיקבעו תפקע מהם קדושת ביהכ"נ וביהמ"ד, ותהיה בהם רק קדושת אר"י בלבד, ושפיר כתבו התוס' "לעת בא גואל במהרה בימינו תפקע קדושתן", מאחר שתפקע מהם קדושתם מצד בתי כנסיות ובתי מדרשות, כאמור. וכ"כ ה'אליה רבה' (או"ח סי' קנא סקכ"א) לתרץ קושיית המג"א: "דאף שיקבעו באר"י, מ"מ לא קיימו בקדושת בית הכנסת", וכ"כ ב'מור וקציעה' (או"ח שם), שבהגיעם לאר"י 'פנים חדשות באו לכאן', ואין בהם קדושת ביהכ"נ וביהמ"ד.

אמנם, גם אם נלך בעקבות שיטת המג"א, שבקביעתם באר"י תישאר בהם קדושת ביהכ"נ וביהמ"ד, מצינו בדברי האחרונים, שנקטו כפי שרצה לומר, שרק בנין ביהכ"נ וביהמ"ד יקבעו באר"י ולא קרקעיתם, ויישבו את הערתו: "דהא יליף ק"ו מתבור וכרמל, והתם הקרקע נקבע באר"י", כמו שכתב היעב"ץ ב'מור וקציעה' (שם): "ואי משום הכי מידי איריא, הא י"ל דומיא דתבור וכרמל דהרים נינהו, שהם גבוהים על הקרקע, כן הבתי כנסיות בנינן דווקא שנראה כהר על גבי קרקע עולם הם יקבעו באר"י, ולא קרקע שתחתיהן עד התהום ויעשה מקומן מצולות ים".

בדרך אחר כתב החת"ס בתשו' (ח"א סי' ל): "ולפע"ד לק"מ, דהרי תבור וכרמל נדלדלו ונעקרו ממקומם לקבל תורה ונקבע קרקע שלהם באר"י, ויש ללמוד לעצים ואבנים שבבנין בהמ"ד ובהכ"נ שג"כ נדלדלו ממקומם ונשקעו בבנין שיזכה מי שטלטלם שיקבעו באר"י, אבל קרקע עולם שנבנה עליו בהכ"נ שלא נטלטל ונדלדל ממקומו, ליכא ק"ו מתבור וכרמל" (ועעו"ש).

המורם מכל האמור, שחלוקות שונות יש בדבר: יש אומרים, שאין הדברים מתפרשים כפשוטם כלל, אבל אחרים מפרשים הדברים כפשוטם ממש, רק שנחלקו איזה חלק ייקבע באר"י: לפי המג"א הן הבנין והן הקרקע; לפי הקרב"נ, הקרקע ולא הבנין, ולפי המור וקציעה, הבנין ולא הקרקע. וגם נחלקו האם יישארו באר"י בקדושת ביהכ"נ וביהמ"ד, או שלא תהיה בהם רק קדושת הארץ בלבד.


גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תתקכ"ה, מדור "עלי הדף"
מסכת מגילה
דף כט ע"א

 

בענין "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל" (ב)

 

בביאור מאמרם ז"ל (כט.) "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל" וכו' הבאנו כמה שיטות: יש אומרים, שאין הדברים מתפרשים כפשוטם כלל, והדברים מוסבים על קדושות עליונות של הביהכ"נ וביהמ"ד (בן יהוידע כאן; כף החיים סי' קנא אות סט ביישוב שיטת התוס'). וי"א שבדרך נס יתעקרו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל ויעלו ויקבעו באר"י, ולדידם נחלקו האחרונים אלו חלקים יעקרו וייקבעו באר"י: להמג"א (סי' קנא סקט"ו) יתעקר הבנין עם הקרקע; להקרבן נתנאל (מגלה פ"ד אות נ) רק הקרקע, ולא הבנין, ולפי המור וקציעה (סי' קנא) - הבנין ולא הקרקע, וכ"כ בשו"ת חת"ס (או"ח סי' ל). ובנוסף גם נחלקו האם יישארו בתי כנסיות ומדרשות אלו בקדושתם כשייקבעו באר"י, או שתפקע קדושתם ולא תהיה בהם רק קדושת הארץ בלבד, יעו"ש.

והנה, כדעת המג"א מצינו סימוכים במה שספרי דרוש ביארו את מאמרם ז"ל (ברכות ח.): "אמרו ליה לרבי יוחנן, איכא סבי בבבל, תמה ואמר (דברים יא, כא) 'למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה' כתיב, אבל בחוצה לארץ לא. כיון דאמרי ליה, מקדמי ומחשכי לבי כנישתא, אמר, היינו דאהני להו", ולכאורה ייפלא, איפה נרמז בפסוק, שכאשר משכימים ומעריבים בבתי כנסיות אזי זוכים לאריכות ימים - כמו אלו הדרים באר"י.

ונביא בזה את לשונו הזהב של ה'כלי יקר' (שם. בפרשתנו): "ונראה לומר ע"ד שאמרו רז"ל ש'עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל שיקבעו בארץ ישראל' כו', ואם כן, האדמה שבכל בתי כנסיות של חו"ל זו היא האדמה של אר"י, שהרי לעתיד יקבע ה' הבתי כנסיות, הבנין והקרקע מכל וכל, אל אר"י, ואם כן ודאי האדמה ההיא אדמת קודש היא, וחלק מן אדמת אר"י, והמשכים והמעריב בכל יום לבתי כנסיות - דומה כאילו בכל יום הוא עומד על האדמה אשר נשבע ה' לאבותם, ומקויים בו ייעוד 'למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם'" וכו', יעו"ש. וכ"כ המהרש"א (ברכות שם) והשל"ה הק' (מס' תמיד, נר מצוה יג הגה"ה ב). ובדבריהם מבואר כדברי המג"א, שבין בנין ובין קרקע בתי כנסיות ובתי מדרשות יקבעו באר"י.

לגבי הנידון איזו קדושה תהיה בהם כאשר יקבעו באר"י, יש לציין לדברי המהרש"א (כאן): "עתידים בתי כנסיות כו' שיקבעו באר"י כו', ועל דרך זה יש לכוין במזמור (תהלים קכב, א) 'שמחתי באומרים לי בית ה' נלך' גו', זה המזמור בגלות נאמר ש'שמחתי באומרים לי בית ה' נלך', שהוא בית הכנסת, כאילו 'עומדות היו רגלינו' (שם, ב) בבית המקדש בירושלים, ולכך 'שמחתי' בהליכתי לבית הכנסת כאילו באתי למקדש, לפי ש'ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו' (שם, ג) רצ"ל, ע"פ שאמרו במדרש (ילק"ש ישעי' רמז תקג, וע"ע שהש"ר ז, יא; ספרי ר"פ דברים) לעתיד יהיה בית המקדש גדול כירושלים שבעוה"ז, וירושלים יהיה גדול ככל אר"י, ועל זה אמר: מה טעם יהיה בית המקדש לעתיד כל כך גדול, לפי שב'ירושלים הבנויה' לעתיד, יהיה 'חוברה לה' - למקדש, 'יחדיו' - כל מקומות של בתי הכנסיות שהיו בעוה"ז, ונמצא עתה בגלות שאני עומד בבית הכנסת הרי הוא מקום המקדש גופיה דלעתיד" (וע"ע מש"כ בח"א ב"ב עה: ד"ה ירושלים). מפורש בדבריו, שגם קרקע בתי כנסיות ובתי מדרשות ייקבע באר"י - וכדעת המג"א, ובנוסף לכך, שיקבעו אצל מקום המקדש, ויתעלו בקודש, כי בעוד שבזה"ז קדושים המה בקדושת ביהמ"ד וביהכ"נ, לעת"ל יתעלו להיות כחלק מבית המקדש, ויהיו קדושים בקדושת המקדש.

והנה בעוד שבדברי המהרש"א מבואר, שכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל יקבעו בביהמ"ק דלעתיד, מצינו בזה דבר מחודש בשו"ת 'יהודה יעלה' להגר"י אסאד זצ"ל (או"ח סי' ריד). דבריו מוסבים על דברי רש"י ביחזקאל (מב, כ) אודות מדת גבול הר הבית לעת"ל שתהיה ג' אלפים אמה על ג' אלפים אמה, וז"ל רש"י: "וזהו שייסד הקלירי (בקדושתא דיום ב' דסוכות): 'גֹּרֶן שֶׁהָיְתָה בְּאֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, רְחָבָה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת, דּוֹד יִנְטֶה קָו שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אַמּוֹת, קְצוּבָה עַל שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אַמּוֹת', והיא שלשים וששה כמדה הראשונה שהיה הר הבית ה' מאות אמה על ה' מאות אמה", וכתב הגר"י אסאד: "וטעם שיתרחב גבול הר הבית, נראה לי עפ"י הברייתא במגילה כ"ט 'ר"א אומר עתידין בתי כנסיות ובתי בהמ"ד שבבבל שיקבעו באר"י וכו'', ומינה נ"ל, בתי כנסיות ובהמ"ד שבאר"י שהן סמוכים לירושלים עתידין שיקבעו בירושלים בהר הבית, וממילא יתרחב גבולו כנ"ל...". והיינו, שבתי כנסיות ובתי מדרשות הסמוכים לירושלים הם המה שיקבעו בהר הבית, ובגללם יתרחב גבול הר הבית, ומשמע שבתי כנסיות ובתי מדרשות של חו"ל הם יקבעו במקומות אחרים באר"י, ובצירוף דברי המהרש"א - יתכן, שבתי כנסיות ומדרשות שבחו"ל יקבעו בירושלים, ולכן יתרחבו גבולות ירושלים שתהיה גדולה ככל אר"י. [ויצויין לדברי ה'אליה רבה' בסי' קנא אות יז, ש"בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל", אין הכוונה רק לאותם שבבבל, אלא "הוא הדין לשאר ארצות, דזיל בתר טעמיה" וכו', יעו"ש].

ונסיים בחידוש נשגב מהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע (ראה 'גאולת ישראל' אות כא): "הנה עתידין בתי ישראל שילכו לאר"י בזמן ביאת משיחנו ב"ה אמן, והוא ק"ו מבתי כנסיות, ומה בתי כנסיות שעיקרם רק לק"ש ולתפלה, ותפלה הוא מצוה דרבנן, וק"ש הוא פלוגתא בש"ס אם הוא מדאורייתא או דרבנן, עתידין הם שילכו לאר"י כידוע, בתי ישראל שיש בהם הרבה מצות דאורייתא, כגון מזוזה וברהמ"ז, ותורה וצדקה והרבה כיו"ב, עאכו"כ שיזכו לעלות לאר"י... ומה שהזכירו חז"ל בדבריהם רק 'בתי כנסיות'... היינו - שאפילו בתי כנסיות ילכו לאר"י, והוא זו ואצ"ל זו, כי הבתים ודאי ילכו לארץ ישראל".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר