סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"סתימתאה"; "זו דברי..."

מגילה כו ע"א


/משנה/. בני העיר שמכרו רחובה של עיר - לוקחין בדמיו בית הכנסת, בית הכנסת - לוקחין תיבה, תיבה - לוקחין מטפחות, מטפחות - יקחו ספרים, ספרים - לוקחין תורה. אבל אם מכרו תורה - לא יקחו ספרים, ספרים - לא יקחו מטפחות, מטפחות - לא יקחו תיבה, תיבה - לא יקחו בית הכנסת, בית הכנסת - לא יקחו את הרחוב, וכן במותריהן.
גמרא. בני העיר שמכרו רחובה של עיר.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי מנחם בר יוסי סתומתאה,
אבל חכמים אומרים: הרחוב אין בו משום קדושה. ורבי מנחם בר יוסי מאי טעמיה? - הואיל והעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות. - ורבנן: ההוא אקראי בעלמא.
אני מצרף את מה שכתבתי על מסכת מגילה דף ב:

מבנה הגמרא:
אני מעיר רק על כמה עניינים ולא על כולם:

1.

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי עקיבא סתימתאה דדריש זמן זמנם זמניהם,
אבל חכמים אומרים: אין קורין אותה אלא בזמנה.

רבי יוחנן אומר שמשנתנו היא שיטת רבי עקיבא. ראה על מה שכתבתי כבר על הביטוי "זו דברי... אבל..." אלא שכאן מוזכר הביטוי "רבי עקיבא סתימתאה"

2.

נעיין בדברי רש"י:

רש"י מסכת מגילה דף ב עמוד א:

זו דברי רבי עקיבא - הכי גמיר רבי יוחנן מרביה דמתניתין רבי עקיבא אמרה.

הוא מציין שקביעת רבי יוחנן היא מכח מסורת מרבותיו [ולא מסברא!]

ואותו דבר יש לומר גם בסוגייתנו - מסכת מגילה דף כו:

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי מנחם בר יוסי סתומתאה,
אבל חכמים אומרים...

זאת אומרת, שלרבי יוחנן היתה מסורת מרבותיו שרבי מנחם בר יוסי אמר את משנתנו, והוא מוסיף שחכמים חולקים עליו [ודבריהם לא מוזכרים במשנה].
יש להניח שרבי יוחנן אמר זאת בשם רבי יהודה הנשיא עורך המשנה!

3.
המשך רש"י:

סתימתאה - הרבה סתם משנה סתם רבי שהן דברי רבי עקיבא,

הוא מציין ש"סתם משנה" - משנתנו - היא דעת רבי עקיבא. כנראה שרוצה להדגיש, שמדובר ברבי עקיבא ולא ברבי מאיר שעליו נאמר "סתם משנה רבי מאיר".
ולכאורה נראה לי לומר, שמבחינת ההלכה והסבר הסוגיה אין משמעות לקביעה זו של רבי יוחנן, שהרי גם אם היתה ה"סתם משנה" - רבי מאיר - גם אז ניתן לומר שחכמים חולקים עליו, והלכה תהיה לכאורה כמותם - דבר שלא נכון בסוגייתנו. ואולי להיפך, מכיוון שמשנתנו היא כרבי עקיבא אזי הלכה כמותו אף נגד חכמים.
ואולי תמיד הלכה כאותו חכם שעליו אומרת הגמרא "זו דברי..."

ובהקשר לסוגייתנו - מסכת מגילה דף כו:
לפי ההסבר הנ"ל יש לומר שרבי יוחנן אומר שמשנתנו נאמרה על ידי רבי מנחם בר יוסי מפני שיש הרבה משניות שהם "סתם משנה" שנאמרו על ידו.
ונראה לי שקצת קשה לומר כך, שהרי אם מדובר ברבי עקיבא [רבם של רבי מאיר וחבריו שהיו רבותיו של "רבי"] הדבר הגיוני אבל מה פתאום היו הרבה "סתם משנה" שנאמרו על ידי "רבי מנחם בר יוסי"!

3.1

רש"י מביא פירוש אחר:

ויש מפרשים - סתימתאה - כל הסתומין תלמידיו היו, כדאמר בסנהדרין (פו, א):
סתם משנה ר' מאיר,
סתם תוספתא רבי נחמיה,
סתם ספרא רבי יהודה,
וכולהו סתימתאי אליבא דרבי עקיבא,

רש"י מביא פירוש שמשמע ממנו שכוונת הביטוי "רבי עקיבא סתימתאה" היא, שרבי עקיבא היה רבם של כל תלמידיו שקבצים שונים שהם "סתם" למעשה הם שלהם.
לפי זה כנראה שמשנתנו היא באמת - כרגיל - "סתם משנה רבי מאיר". אלא שלא מובן לי מדוע הוזכר בכלל רבי עקיבא!

ובסוגייתנו - מסכת מגילה דף כו - יוצא לפי הנ"ל שלא מובן הביטוי "סתומתאה". כי לפי הנ"ל מתאים ההסבר שהבאנו בסוף הסעיף הקודם.

3.2

רש"י מקשה על הפירוש האחרון:

אך קשה בעיני לפרש כן, שמצינו בכמה מקומות בשם
רבי אלעזר ברבי יוסי סתימתאי,
רבי מנחם בר רבי יוסי סתימתאי לקמן בפרק בני העיר (כו, א).

זאת אומרת שהיו כמה תנאים נוספים שאינם תלמידי רבי עקיבא, ובמקרים מסויימים הגמרא מציינת שיש "סתם משנה" כמותם.

רש"י מזכיר את סוגייתנו - מסכת מגילה דף כו, ומשמע ממנו כדברינו בסוף הסעיף הקודם.
ולכן המסקנה היא, שהיו כמה תנאים שחיברו "סתם משנה": רבי עקיבא; רבי אלעזר ברבי יוסי; רבי מנחם בר רבי יוסי.
אבל נראה לי, שיש לצרף לזה את מה שכתבנו בסעיף 2 לעיל, שלרבי יוחנן היתה ידיעה וודאית על כל מקרה ש"רבי" כתב "סתם משנה" מסויימת כאחד מהתנאים הנ"ל.

ונראה לי להוסיף עוד הערה: שלושת החכמים שמוזכרים על ידי רש"י היו החכמים שקשורים מאד ל"רבי". רבי עקיבא היה רבם של גדולי החכמים שרבי למד מהם. ושני החכמים האחרים כנראה היו בניו של "רבי יוסי" שהיה רבו המובהק של רבי יהודה הנשיא.
חכם נוסף בש"ס שמוזכר כ"סתימתאה" הוא רבי אלעזר ברבי שמעון. גם הוא היה חברו של "רבי" כמו שני בניו של רבי יוסי.

--------
ולגבי הביטוי "זו דברי... אבל..."

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי מנחם בר יוסי סתומתאה,
אבל חכמים אומרים: הרחוב אין בו משום קדושה. ורבי מנחם בר יוסי מאי טעמיה? - הואיל והעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות. - ורבנן: ההוא אקראי בעלמא.

הביטוי "זו דברי... אבל..." מלמד שאין הלכה כאותו חכם שעליו נאמר "זו דברי..." למרות שדבריו הם כ"סתם משנה" - משנתנו - ולכן הלכה כחכמים ולא כסתם משנתנו.

וכך משמע בשל"ה - כללי התלמוד (יג) כלל לשונות סוגיות :

שי. זו דברי פלוני, כשהגמרא אומרת זו דברי פלוני על הסתם פליג עליה ולא סבר כוותיה. וכן כתבו התוספות (ד"ה ומאי) בפרק חזקת הבתים (בבא בתרא) דף ל"ה (א), וזה לשונם: זו דברי סומכוס, משמע זו ולא סבירא ליה, אף על גב דמוכח בפרק בית כור (שם קה א) דאיכא זו וסבירא ליה, מיהו סתם זו לא סבירא ליה. וכן כתב הר"ן פרק אלו נערות (כתובות מ ב ד"ה זו דברי רבי מאיר) דזו לא סבירא ליה, כל היכא דלא מפרש בהדיא זו וסבירא ליה 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר