סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"והא עלה קתני"; "אלא אמר..."

מגילה כד ע"א


ובנביא שלשה. היו שלשתן שלש פרשיות - קורין אחד אחד.
מדלגין בנביא, ואין מדלגין בתורה.
ועד כמה הוא מדלג? עד כדי שלא יפסוק המתורגמן.
...
מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה, ורמינהי: קורא +ויקרא ט"ז+ אחרי מות +ויקרא כ"ג+ ואך בעשור. והא קא מדלג! - אמר אביי: לא קשיא: כאן בכדי שיפסוק התורגמן, וכאן - בכדי שלא יפסוק התורגמן. והא עלה קתני: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה, ועד כמה הוא מדלג - עד כדי שלא יפסוק התורגמן, מכלל דבתורה כלל כלל לא! אלא אמר אביי: לא קשיא: כאן - בענין אחד, כאן - בשתי עניינות. והתניא: מדלגין בתורה בענין אחד, ובנביא בשני עניינין. כאן וכאן בכדי שלא יפסוק התורגמן. תניא אידך: אין מדלגין מנביא לנביא, ובנביא של שנים עשר - מדלג, ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו.

מבנה הסוגיה:

1.

ובנביא שלשה. היו שלשתן שלש פרשיות - קורין אחד אחד.
מדלגין בנביא, ואין מדלגין בתורה.
ועד כמה הוא מדלג? עד כדי שלא יפסוק המתורגמן.
...
מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה,


2.

ורמינהי: קורא +ויקרא ט"ז+ אחרי מות +ויקרא כ"ג+ ואך בעשור. והא קא מדלג! -

הגמרא מקשה ממשנה אחרת שמשמע ממנה שניתן לדלג גם בקריאת התורה ולא רק בקריאה מספר נביא.

2.1
הביטוי "ורמינהי"/"ורמינהו"/"רמי"/ משמעו הצגת סתירה בין שני מקורות תנאיים. בסוגייתנו הסתירה היא בין שתי משניות.

3.

אמר אביי: לא קשיא: כאן בכדי שיפסוק התורגמן, וכאן - בכדי שלא יפסוק התורגמן.

אביי מיישב את הקושיה.

4.

והא עלה קתני: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה, ועד כמה הוא מדלג - עד כדי שלא יפסוק התורגמן, מכלל דבתורה כלל כלל לא!

הגמרא דוחה את תירוצו של אביי ומקשה מהמשנה עצמה. הפתיחה לקושיה היא "והא עלה קתני", אומר רש"י שיש לגרוס "והא קתני" [בלי המלה "עלה" ואז המשמעות היא שכך כתוב במשנה ולא שכך מסבירים את המשנה]. מסבירים הפרשנים שהביטוי "והא עלה קתני" מתאים כאשר מקשים מפירוש בברייתא על המשנה, ולא כשמדובר בציטוט מלשון המשנה עצמה שבה עוסקים בסוגיה.

4.1

ראה "מתיבא", הערה יח. וראה שם, ברש"ש שמביא דוגמאות נוספות לכך [מסכת כתובות דף נט; מסכת סוכה דף יז; מסכת קידושין דף יב; מסכת נדה דף יד; מסכת בבא מציעא דף פ]

4.2

ונראה לי לומר, את הסיפא של המשנה ניתן ללמוד בשני אופנים, ולכן הקושיה היא רק לפי הדיוק שהסיפא במשנה מוסבת על נביא ולא על תורה, וכפי שהגמרא מדגישה בקושייתה-דחייתה על תירוצו של אביי.
ובמקרה כזה מתאים לומר "והא עלה קתני".

5.

אלא אמר אביי: לא קשיא: כאן - בענין אחד, כאן - בשתי עניינות.
והתניא: מדלגין בתורה בענין אחד, ובנביא בשני עניינין.
כאן וכאן בכדי שלא יפסוק התורגמן.

בדרך כלל הביטוי "אלא אמר..." - כשמדובר באותו אמורא - משמעו שהאמורא חזר בו לגמרי, אולם יש פירוש בפרשנים שתירוצו החדש של אביי מצטרף ומשלים את תירוצו הקודם של אביי.

6.

תניא אידך: אין מדלגין מנביא לנביא, ובנביא של שנים עשר - מדלג, ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו.

הביטוי "תניא אידך" בסוגייתנו משמעו שיש בברייתא דין נוסף על הדינים בברייתות הקודמות.

ראה בשינויי נוסחאות שלא גורסים את "תניא אידך"

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר