סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

מתניתין דעבידא כי אמגוזא – אגוז המלך

 

"העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה, לימא תנינא להא דתנו רבנן: תפלין מרובעות הלכה למשה מסיני! ואמר רבא: בתפרן ובאלכסונן. אמר רב פפא: מתניתין דעבידא כי אמגוזא" (מגילה, כד ע"ב).

פירוש: שנינו במשנה: העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה. ומעירים: לימא תנינא להא דתנו רבנן [האם נאמר ששנינו כבר במשנה את זו ששנו חכמים בברייתא], שתפלין מרובעות הלכה למשה מסיני! ואמר רבא: "מרובעות" פירושו בתפרן ובאלכסונן, כלומר, שצריכות להיות מרובעות מכל צד, ולכאורה כבר נאמר הדבר במשנתנו כשפסלה תפילה עגולה! אמר רב פפא: אין מכאן הוכחה, שאפשר לפרש שמתניתין [משנתנו] מדברת באופן דעבידא כי אמגוזא [שעשויה כמו אגוז], כלומר, עגולה כולה ככדור, אבל אין הוכחה מן המשנה שבתי התפילין צריכים להיות מרובעים, שהרי אפשר לפרש שאף צורה מעוגלת, כל שאינה כצורת כדור כשרה. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 


שם עברי:  אגוז המלך   שם באנגלית:  Common Walnut, Persian Walnut   שם מדעי:  Juglans regia      

שם נרדף במקורות: אמגוזא, אגוזא   שמות בשפות אחרות: ערבית - גאוז


נושא מרכזי: מהי צורת אגוז?


לפני שנפנה לברר את צורתו של האגוז עלינו לברר מהו האגוז המוזכר במקורות. בתנ"ך מוזכר שמו של האגוז פעם אחת בלבד בפסוק בשיר השירים (ו י"א): "אל גנת אגוז ירדתי, לראות באבי הנחל וכו'" אך בספרות חז"ל, הן בהלכה והן באגדה, הוא מוזכר פעמים רבות. גידולו של האגוז בארץ עתיק והוא לפחות מהתקופה שבה נכתבה מגילת שיר השירים אלא שלגבי זמן כתיבתה חלוקות הדעות. על פי הפסוקים במגילה עצמה הדברים הם דברי שלמה המלך ועל פי המסורת היא נכתבה על ידי אנשי כנסת הגדולה כאמור בגמרא במסכת בבא בתרא (טו ע"א): "ישעיה משלי שיר השירים וקהלת אנשי כנסת הגדולה כתבו". מפרש שם רש"י: "אנשי כנסת הגדולה - חגי זכריה ומלאכי זרובבל ומרדכי וחבריהם". על פי ניתוח לשוני מייחסים החוקרים את המגילה לתקופת בית שני.

זיהויו של האגוז ודאי הן מתוך השוואות לשוניות לשפות אחרות והן מתוך פרטי מבנה רבים בספרות חז"ל ובמיוחד במדרשי האגדה על שיר השירים הדנים בפסוק "אל גנת האגוז ירדתי" ועורכים השוואות בין האגוז לעם ישראל. קליפות של אגוזים נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בארץ. האגוז הוא ללא ספק אגוז המלך משום שמיני אגוזים אחרים הגיעו מאוחר יותר. מוצא אגוז הפקאן הוא בדרום ארצות הברית וגידולו בארץ התחיל רק בשנות החמישים.

אגב הדיון לגבי צורת התפילין העגולות נוכל ללמוד מהי צורת האגוז. מדברי רש"י כפי שמופיעים לפנינו ניתן להסיק שהאגוז כדורי בניגוד למבנה הסגלגל של ביצה ועדשה: "כי אמגוזא - עגולות כאגוז, אבל עגולה כביצה וכעדשה - שפיר דמי, ולא תסייעא לברייתא ממתניתין". אמנם ייתכן וזנים מסויימים של אגוזים אכן בעלי מבנה כדורי אך העובדה שרש"י מייחס לעדשה מבנה סגלגל אינה עולה בקנה אחד עם המוכר לנו מעדשים בתקופתנו ומהעת העתיקה. ייתכן ומסיבה זו סבר המאירי שאין מדובר בעדשה שלמה אלא חצויה, שצורתה כחצי כדור בעל בסיס שטוח, ולכן פירש: "אפילו היה עגול ושטוח כעין עגול של עדשה או של גבינה שאין כאן סכנה, פסולין רבוע גמור בעינן". העובדה שבסיס התפילין שטוח כבסיס עדשה הוא חריץ גבינה מונעת את סכנת הנזק כתוצאה מחדירה לראש. המאירי מבחין אם כן בין אגוז שצורתו כדורית לבין ביצה שצורתה סגלגלה ולכן אין בה סכנה.

הרש"ש פתר את קושי זה באופן אחר: "רש"י ד"ה כי אמגוזא. נראה דכן צריך לומר: עגולות כאגוז וכביצה (ר"ל עגול כדורי) אבל עגולה כעדשה (עגול שטחי) שפיר דמי". ייתכן והאגוזים אותם הכיר הרש"ש היו בעלי מבנה סגלגל ולכן השווה אותם לביצה שגם בה יש סכנה בניגוד לעדשה חצויה שאיננה מסוכנת.

לסכום ניתן לזהות כאן שתי נקודות מחלוקת: א. מהי צורת האגוז? כדורי או סגלגל. ב. האם צורה סגלגלה מסוכנת או רק צורה כדורית.  
 

       
 אגוז המלך          צילמה:  תהילה רענן   התקלפות הקליפה הירוקה       צילם:  Böhringer Friedrich

 

       
 אגוז המלך - זרע          צילם:  Fir0002/Flagstaffotos    אגוז המלך - פריחה  נקבית         צילם:  Georg Slickers

 


אגוז המלך - פריחה זכרית          צילם:  Johannes Zink place
 

 
 

מקורות עיקריים:

יהודה פליקס, עצי פרי למיניהם, צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 168-173).

Rashid, A. 1998. Temperate Fruit Genetic Diversity in Pakistan. World conference on horticulture research. Italy
Ibrahimov ea al, 2010. Genetic Diversity in Walnut (Juglans regia) from the Cacasus Nation of Azerbaijan. ISHS Acta Horticulturae 861: VI International Walnut Symposium

 


א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר