סקר
עם איזה פירוש אתה לומד שקלים?







 

דיוק וחידוש ברש"י

מסכת מגילה דף כב

 

עמוד ב

רש"י ד"ה ראשי חדשים. אין בו ביטול מלאכה כל כך שאין הנשים עושות מלאכה בהן והכי נמי אמרינן במס' ראש השנה (ד' כג.) גבי משואות משום ביטול מלאכה לעם שני ימים ושמעתי מפי מורי הזקן ז''ל שניתנה להם מצוה זו בשביל שלא פירקו נזמיהן בעגל (תוספות. ואני מצאתי בפרק מ''ה דברייתא דרבי אליעזר שמעו הנשים ולא רצו ליתן נזמיהן לבעליהן אלא אמרו להן אתם רוצים לעשות פסל ומסכה שאין בו כח להציל ונתן הקב''ה שכרן של נשים בעולם הזה שיהו משמרות ראשי חדשים יותר מן האנשים ולעוה''ב הן עתידות להתחדש כמו ראשי חדשים שנאמר תתחדש כנשר נעורייכי ע''כ) ומקרא מסייעו דכתיב אשר נסתרת שם ביום המעשה (שמואל א כ) ותרגם יונתן ביומא דחולא והתם נמי גבי ר''ח קאי דקאמר ליה מחר חודש וקרי ליה לערב ר''ח יום המעשה אלמא ראש חדש לאו יום המעשה הוא ומועד נמי לאו ביטול מלאכה לעם שהרי באין לבית הכנסת יותר מימות החול לפי שאין עושין בו מלאכה אלא בדבר האבד:
הגמרא כאן אומרת שמדוע בראש חודש אפשר לקרוא לארבעה קרואים מפני שאין בו ביטול מלאכה כל כך וכן בחולו של מועד ועל כן יכולים לשהות יותר זמן בבית הכנסת,
ויש להקשות מה היא הסברא שמאחר שנשים לא עושות מלאכה ביום זה לכן התפללים יכולים לשהות בבית הכנסת הרי הם האנשים כן עושים מלאכה,
עוד הקשו התוספות כאן ד"ה ושאין בהן ביטול מלאכה כגון ראש חדש קורין ארבעה וז"ל וקשיא . דהא בפרק אין דורשין בחגיגה (דף יח. ושם) אמרינן ראש חדש יוכיח שיש בו קרבן מוסף ומותר בעשיית מלאכה וי''ל דודאי מותר הוא בעשיית מלאכה לאנשים אבל נשים אסורות במלאכה לפי ' שלא פרקו נזמיהן במעשה העגל: עכ"ל,
והנה רש"י עצמו במסכת ראש השנה דף כג ע"א לגבי מה ששאלה הגמרא שידליקו משואות על חודש מלא ועל חודש חסר לא אמר אביי משום ביטול מלאכה לעם שני ימים ומסביר רש"י בד"ה אמר אביי משום ביטול מלאכה כו'. ולא גרסינן גזירה אי אמרת נעביד אמלא ולא אחסר אין לך ר''ה שאין מתבטלין בני הגולה ממלאכה שני ימים יום ל' שמא היום ר''ה ויום שלשים ואחד שמא עיברו את החדש והיום ר''ה אבל כי עבדינן משואות אחסר לאור יום ל' ידעי שביום שלשים נקבע ויעשו מלאכה למחר ואין בטלין שני ימים אלא במעובר:
ולפי דבריו רק לגבי חודש תשרי יש את הבעיה בזה ואכן תוספות שם בד"ה משום בטול מלאכה לעם שני ימים. היקשו על דברי רש"י וז"ל פירש בקונטרס אין לך ר''ה שאין מתבטלין בני גולה ממלאכה ב' ימים בין אמלא בין אחסר אבל כי עבדי אחסר ידעי שביום שלשים נקבע ויעשו מלאכה למחר ולחנם דחק לפרש ר''ה דאכל ר''ח קאי כי לא היו רגילין לעשות מלאכה בר''ח כדאמרינן בפרק הקורא את המגילה עומד (מגילה דף כב:) ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ר''ח וחולו של מועד קורין ארבעה ורגילין לומר שהוסיף המקום י''ט לנשים בר''ח בשכר שלא נתרצו על מעשה העגל כשאמר להם אהרן (שמות לב) פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם וגו' ויתפרקו כל העם וגו' אשר באזניהם אבל דנשיהם לא הביאו שלא רצו הנשים ליתן: עכ"ל ולמעשה תוספות מסביר כפי דברי רש"י כאן במגילה והרי גם רש"י עצמו כאן מציין בראשית דבריו למסכת ראש השנה,
וע"כ נראה לומר שאין סתירה בין הדברים והכל עולה לכאן ולכן ובכל מקום רש"י הסביר לפי מקומו במסכת ראש השנה היה יותר ראוי להעמיד את ההסבר בדברי אביי על ביטול מלאכה על ראש השנה ומה גם שזה ביטול מלאכה ממש לאנשים ונשים וכן מכח קושית התוספות כאן ממסכת חגיגה שראש חודש מותר בעשיית מלאכה ולכן אף שרק בחודש תשרי שייך הענין הזה משום לא פלוג לא שינו את הדלקת המשואות,
אבל כאן במסכת מגילה שמוכרח לומר שמדובר בכל ראשי חדשים חוץ מחודש תשרי שהרי ראש חודש תשרי הוא יום טוב ראש השנה וקורין חמשה על כן ההסבר צריך להיות משום ביטול מלאכה לנשים והדברים מצטרפין למסכת מגילה שקריאת המגילה חובה גם כן לנשים מפני אף הם היו באו הנס והם נוהגות לבוא לשמוע מקרא מגילה בבית הכנסת, ויתכן שעל פי טעם זה שלא עושות מלאכה בראש חודש היו גם כן נוהגות הנשים בראש חודש לבוא להתפלל בבית הכנסת ושומעים קריאת התורה כמו שבפורים שומעים קריאת המגילה ועל כן היות והנשים אינם ממהרות לילך מבית הכנסת כי בטלין ממלאכתן אז גם בעליהם יכולים להישאר קצת בבית הכנסת, וכמו במועד שנשארים יותר בבית הכנסת אף שמותר במלאכת דבר האבד וכמו שרש"י כתב בסוף דבריו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר