כטוב לב המלך ביין
מגילה יב ע"ב
"ביום השביעי כטוב לב המלך ביין, אטו עד השתא לא טב לביה בחמרא? אמר רבא: יום השביעי שבת היה, שישראל אוכלין ושותין, מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות. אבל אומות העולם שאוכלין ושותין - אין מתחילין אלא בדברי תיפלות. וכן בסעודתו של אותו רשע".
שאל הרב מרדכי אליהו למה השתכר אחשורוש דוקא בשבת. והשיב שכיון שראה אותו רשע את ישראל שמחים, רצה להדמות להם ולשמוח ביין.
דומה לזה מצינו במסכת שבת דף קיט ע"א: "אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנניא: מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף? - אמר לו: תבלין אחד יש לנו, ושבת שמו, שאנו מטילין לתוכו - וריחו נודף. אמר לו: תן לנו הימנו! - אמר לו: כל המשמר את השבת - מועיל לו, ושאינו משמר את השבת - אינו מועיל לו".
עוד יתפרש על פי האמור בזוהר חדש (פרשת יתרו דף סא ע"ב) שביום השבת שולט הכוכב שבתאי, ישראל נמצאים בקדושה ובעונג, אך הרשעים שרויים בעצבות בדאגה וברוגז. ומשום כך רצה אחשורוש להפיס את צערו ביין, כמו שאמרו: (עירובין דף סה ע"א; סנהדרין דף ע ע"א) "אמר רבי חנין: לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים, שנאמר (משלי לא, ו) תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ".
