סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


גנותו של אותו רשע

מגילה יג ע"א

 
"בערב היא באה ובבקר היא שבה, אמר רבי יוחנן: מגנותו של אותו רשע למדנו שבחו, שלא היה משמש מטתו ביום".

פירש רש"י: "מגנותו של אותו רשע - גנותו הוא זה, שהוא בועל נשים ומשלחן".
כלומר שאמרו בעמוד הקודם שגם עבור המלך דוד – וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל (מלכים א' א, ג). וגם שלמה לקח נשים רבות. אולם אחשורוש עיקר גנותו היתה בכך ששילח את הנשים לאחר בעילתן. וכדברי תמר בשמואל ב' יג, טו-טז: וַיֹּאמֶר לָהּ אַמְנוֹן קוּמִי לֵכִי. וַתֹּאמֶר לוֹ אַל אוֹדֹת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת מֵאַחֶרֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי לְשַׁלְּחֵנִי.

וקשה, הניחא לבית שמאי האומרים במשנה במסכת גיטין דף צ ע"א: "לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה, שנאמר: כי מצא בה ערות דבר". או גם אפילו לבית הלל שם האומרים: "אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר: כי מצא בה ערות דבר", ונפסקה הלכה כמותם בפירוש המשנה לרמב"ם שם ובטור אה"ע קיט. לשיטות אלו אם לא מצא בה דבר, יש בגירושין משום לאו הבא מכלל עשה שדינו כעשה.
אלא לרבי עקיבא שם האומר: "אפילו מצא אחרת נאה הימנה, שנאמר: והיה אם לא תמצא חן בעיניו", מה גנות היתה באחשורוש שהוציא ראשונה ראשונה עבור נאה הימנה? אם לישראל שרי, לנכרי לא כל שכן?! ומה לי אחת ומה לי הרבה?

אלא שפירשו שם: "ורבי עקיבא סבר {שפירוש: והיה אם לא תמצא חן בעיניו} כי מצא בה ערות דבר - {והיה אם לא תמצא חן בעיניו} אי נמי מצא בה ערות דבר". כלומר שגם לדעת רבי עקיבא יש הצדקה לגירושין רק בהמצא סיבה מספקת – רק אם לא תמצא חן בעיניו. שכיון שמצא נאה הימנה, כבר אין אשתו מקובלת עליו (כלשון במסכת תענית דף כג ע"ב). ואילו אחשורוש משלח היה את הנשים מלכתחילה, בלא שום חסרון שמצא בהן, אלא רק עבור תקוה דמיונית למצא נאה הימנה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר