טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
שפני זה חלזון טמוני זו טרית - טרית
"אמר זבולון לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! לאחיי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות, לאחיי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות. אמר לו: כולן צריכין לך על ידי חלזון, שנאמר עמים הר יקראו ושפני טמוני חול. תני רב יוסף: שפני זה חלזון, טמוני זו טרית, חול זו זכוכית לבנה" (מגילה, ו ע"א).
פירוש: אמר זבולון לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, לאחיי שאר השבטים הסמוכים לנחלתי נתת להם ארץ שדות וכרמים, ולי נתת הרים וגבעות. לאחיי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות! אמר לו הקדוש ברוך הוא: בכל זאת כולן צריכין לך על ידי חלזון, שנאמר: "עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפני טמוני חול", ותני [ושנה] רב יוסף על כך: "שפני" זה חלזון הנמצא בימו של זבולון, "טמוני" זו טרית, מין דג (סרדין) שדגים במימי החוף, "חול" זו החול שממנו עושים זכוכית לבנה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: טרית שם באנגלית: Sardinella שם מדעי: Sardinella
הנושא המרכזי: לזיהוי הטרית
תקציר: ברור מן המקורות שהטרית היא דג מאכל כלשהו, ונחלקו המפרשים והחוקרים בדבר זהותו של דג זה. בגמרא בברכות מסופר: "עיר אחת היתה לו לינאי המלך בהר המלך, שהיו מוציאים ממנה ששים רבוא ספלי טרית", ומכאן שהיו משווקים את הטרית בתוך ספלים (ברכות, מד ע"א). במשנה בנדרים נזכר המאכל 'טרית טרופה' ונקשר למאכלים 'צחנה', 'ציר' ו'מורייס'. מדברי המשנה משתמע שמדובר במאכלים קרובים ולכן הנודר מהאחד אסור בשני (נדרים פ"ו מ"ד). צחנה לפי רוב הפירושים היא דגים קטנים ולכמה דעות הם מעוכים ומעורבבים. לפי הירושלמי בבבל נקראת הטרית בשם צחנה (וילנא, נדרים פ"ו).
בין המפרשים והחוקרים מצאנו כמה גישות לזיהוי הטרית: לדעת הערוך, רש"י ועוד... הטירית היא הטונה. לפי זיהוי זה העובדה שעיבדו את הטרית לטרית טרופה, כלומר חתוכה, מעידה שמדובר בדג גדול שהיה הכרח לחתוך אותו. כמה ממיני הטונה אכן גדולים מאד וגם היום אינם נמכרים שלמים אלא פרוסים. על פי ל. לוויסון ניתן למצוא את הקשר האטימולוגי בין הטרית לטונה בכתבי פליניוס שם נאמר ש– Triton הוא מין גדול במשפחת הפלמדיים כלומר טונה. ח. י. קאהוט סבר שהשם טרית קשור לשם ביווניתtarichum שמשמעותו דג מלוח.את המדרש "טמוני זו טרית" הוא מסביר בכך ש"דרך הדגים הקטנים המלוחים האלה להטמינם ולכבשם במלח וציר". ל. לוויסון הציע שהטרית הם הדגים הנקראים בעברית עפיאן (אנשובי). בדרך כלל האנשובי הומלח ומכאן נובע הסברו של רש"י במקום אחר שהטרית היא מין דגים קטנים מלוחים (עבודה זרה, לה ע"ב). מ. דור סבר שהטרית היא מין סרדין כפי שאכן נקרא היום דג זה בעברית תקנית. כראיה הוא מצטט את הסיפור על עירו של ינאי המלך שהוציאו בה 60 ריבוא ספלי טרית. כמות עצומה זו מתאימה לסרדינים החיים בלהקות גדולות מאד. השימוש בספלים מתאים לדגים קטנים. התפוצה הרבה של הסרדינים מתאימה כברכה לשבט זבולון בדומה לחלזון ולגרגירי חול.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
טרית = טונה
הערוך (ערך "טרית") פירש: "... פי' חתיכי דג גדול הוא ונקרא בלעז טונין וכו'". רש"י בסוגייתנו כתב: "טרית - דג שקורין טונינ"א". באופן זהה פירש רש"י גם בברכות (מד ע"א): "כי אתא רב דימי, אמר: עיר אחת היתה לו לינאי המלך בהר המלך, שהיו מוציאים ממנה ששים רבוא ספלי טרית לקוצצי תאנים מערב שבת לערב שבת". מפרש רש"י: "ספלי טרית - ספלים מלאים חתיכות דג חתוך, שקורים טונינ"א". את הלעז "טונינ"א" מתרגם ד"ר משה קטן (1) ל"טונה". הטרית במובן דומה מופיעה גם בנדרים (נא ע"ב): "מתניתין. מן הצלי אין אסור אלא מן הצלי של בשר ... דג דגים שאני טועם אסור בהן בין גדולים בין קטנים, בין מלוחים בין תפלים, בין חיים בין מבושלים, ומותר בטרית טרופה ובציר וכו'". רש"י: "ומותר בטרית טרופה - דג ששמו טרית ומוכרין אותו בחתיכות שלא נדר אלא מדג הנמכר שלם". העובדה שהטרית נמכרת דווקא בחתיכות מעידה על כך שמדובר בדג גדול. בתוספות (שם) הדבר נאמר במפורש: "בטרית טרופה - מין דג גדול שחותכין וטורפין אותו ולא מיקרי לא דג ולא דגים אלא יש להם שם בפני עצמם". כמה ממיני הטונה אכן גדולים מאד וגם היום אינם נמכרים שלמים אלא פרוסים. "מוסף הערוך" פירש: "בלשון רומיי מין דג גדול ממיני אטונס". Tunnus ביוונית הוא דג הטונה. על פי ל. לוויזון ניתן למצוא את הקשר האטימולוגי בין הטרית לטונה בכתבי פליניוס שם נאמר ש – Triton הוא מין גדול במשפחת הפלמדיים כלומר טונה. ככל הנראה הוא קושר בין טרית לטריטון.
בניגוד לפירושו בערך "טרית" הרי שבערך "ספל" כתב הערוך: "... בסוף גמרא דפרק כיצד מברכין ספלי טרית פי' ספלים מלאים טרית והוא המליח שאוכלין אחר שאוכלין מפירות גינוסר הרבה למרק האכילה שבמעיו אי נמי דנגרריה לליביה". ייתכן וכוונתו במונח "מליח" לצורת עיבוד מיוחדת של הטונה אך פירוש רש"י בעבודה זרה (לה ע"ב) סותרים את פירושו בנדרים. "מתניתין. ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואין איסורן איסור הנאה: חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו ... וטרית טרופה וכו'". מפרש רש"י: "וטרית - מין דגים קטנים מלוחים". ייתכן ולכך התכוון גם הערוך משום שספלים מתאימים לאריזת דגים מלוחים קטנים.
ניתן ליישב את הסתירה בדברי רש"י בכך שהסוג טונה, השייך למשפחת הקוליאסים, כולל מינים נוספים שלמרות הבדלי הגודל גם הם נקראו בפיו בשם "טונה". בחולין (סו ע"א) מפרש רש"י: "הסולתנית - מין דגים קטנים בלע"ז טונינ"א". בשבת (לט ע"א): "כל שבא בחמין מלפני השבת שורין אותו בחמין בשבת, וכל שלא בא בחמין מלפני השבת מדיחין אותו בחמין בשבת, חוץ מן המליח ישן וקולייס האיספנין שהדחתן זו היא גמר מלאכתן שמע מינה". גם קולייס האיספנין מפורש על ידי רש"י "דג שקורין טונינ"א". לדעת תוס' רי"ד (עבודה זרה, לה ע"ב) הקושי בדברי רש"י איננו רק בסתירה בין פירושיו אלא גם למהלך הסוגיה ולכן דוחה את זיהוי הטרית עם "דגים קטנים מלוחים":
"פיסקא ואלו דברים כו' עד וטרית טרופה. פירש המורה מין דגים קטנים מלוחים. טרופה שנטרפה ונשתברו הדגים ואין ניכרין הילכך חיישינן לטמאים. ואינו נראה לי דהא אמרינן לקמן גבי טרית שאינה טרופה: ת"ר אי זו היא טרית שאינה טרופה כל שראשה ושדרה ניכר ואמרינן אמר רב פפא: הילכתא עד שיהא ראש ושדרה ניכר של כל אחד ואחד. מיתיבי חתיכת דג שיש בה סימן בין בכולה בין במקצתה אפילו אחד במאה שבהן מותר. אלמא מיכן מוכיח שטרית דג גדול והיא טונינא בלע"ז וחותכין אותה חתיכות חתיכות וממלאין ממנה חביות וטרופה היא שהיא חתוכה לחתיכות קטנות שאין ראשה ושדרה ניכר וחיישינן לחתיכות דג טמא. אבל אם הראש או שדרה ניכר כל חתיכות החבית מותרות דסתמא דמילתא ממנה נחתכו כאשר אני עתיד לבאר לקמן. וכך פירש בערוך טרית טנוניא בלע"ז".
טרית = עפיאן (אנשובי)
ל. לוויזון טען בתחילת הערך triton שדברי רש"י "וטרית - מין דגים קטנים מלוחים" מוטעים אך בהמשך הציע שייתכן ויש לשם טרית שתי משמעויות. ייתכן ושתי גישות אלו תלויות באופן בו נבין את המונח "צחנה" המופיע בהמשך המשנה בנדרים (נא ע"ב): "... הנודר מן הצחנה אסור בטרית טרופה ומותר בציר ובמורייס, הנודר מטרית טרופה אסור בציר ובמורייס". מדברי המשנה משתמע שמדובר במונחים קרובים ולכן הנודר מהאחד אסור בשני. בירושלמי (וילנא, נדרים פ"ו) אנו לומדים שבנושא זה קיים הבדל בין ארץ ישראל ובבל: "לית אורחא דבר נשא מימר לחבריה זבון לי טרי והוא זבין ליה צחנא. תמן קריין לטריתה צחנה". מפרש "קרבן העדה": "לית אורחיה - הא אין דרך בני אדם לומר לחבירו קח לי טרית והוא יקח לו צחנה. ומשני תמן - התם בבבל קורין לטריתא צחנתא והאי תנא בבלאה הוא הלכך אסור בצחנה".
צחנה לפי רוב הפירושים היא דגים קטנים ולכמה דעות הם מעוכים ומעורבבים. לוויזון מציע שהטרית הם הדגים הנקראים בעברית עפיאן (אנשובי) ובגרמנית Sardellen. מילה זאת היא נגזרת של מילה ביוונית שפירושה "שיער" משום שלדג קטן זה יש אדרות דקות כמו שיער. ייתכן שהכינו מדגים אלו את הטרית הטרופה ולכן היא הושוותה לצחנה. בדרך כלל האנשובי הומלח ומכאן נובע הסברו של רש"י שהטרית היא מין דגים קטנים מלוחים. ח. י. קאהוט סבר שהשם טרית קשור לשם ביוונית tarichum שמשמעותו דג מלוח. לדעתו זו המשמעות היחידה של השם טרית וניתן להבין בעזרתה את כל המובאות שבה הוא מופיע. כראיה לדבריו הוא מצטט את הערוך (ערך "ספל"): "... ספלי טרית פי' ספלים מלאים טרית והוא המליח וכו'". הקשר בין ספלי הטרית והמליח מופיע כבר בפירוש רבינו חננאל (מובא באור זרוע, הלכות סעודה קס"א)(2).
את המדרש "טמוני זו טרית" הוא מסביר בכך ש"דרך הדגים הקטנים המלוחים האלה להטמינם ולכבשם במלח ולציר. ולכן מספר ס' רבוא ספלי טרית אין מהנחוץ שיהיה בדרך גוזמא כי דגים קטנים אלה צדים בלי ספורות כנודע מצידת דגים של המליח (Salzfisch, Hering)"(3). על פי שיטה זו הוא מפרש גם את המשנה בנדרים: "הנודר דג דגים שאני טועם ... מותר בטרית טרופה ובציר". הנודר דג דגים כוונתו לדגים שלמים ולא לשבורים. שיטה מקובצת (נדרים, שם): "בין מלוחים בין תפלים בין חיים בין מבושלים ומותר בטרית טרופה - פירוש טרית מין דג קטן. טרופה שבורה טרף בפיה מתרגמינן תביר מחית בפומה. וקא משמע לן שהנודר מן הדג או דגים סתם שלמין משמע שבורין לשברי שברים לא משמע". בהמשך המשנה אנו לומדים: "הנודר מן הצחנה אסור בטרית טרופה". צחנא פירושה בערבית תבשיל מדגים קטנים מרוסקים ולכן גם טרית העשוייה באופן דומה אסורה. הערוך (ערך "צחן") מפרש שצחנא היא "דגים קטנים כבושים".
באופן שונה מעט פירש תפארת ישראל (יכין, עבודה זרה פ"ב):
"וטרית טרופה. מין דגים שקורעין אותן ומולחין אותן כמו [ההערינג] אצלינו, וחיישינן לתערובות דג טמא, ולכן יש לזהר נמי מלאכול [זארדעללען], דאף שהוא מין דג קטן טהור, עכ"פ ע"י שנכבש במלח זמן מרובה נמוחו קשקשיו, ושמא נתערב בו דג של טמא, וכן שמעתי מפה קדוש של אאמ"ו הגזצוק"ל, שהיה נזהר מלאכלן מהאי טעמא".
טרית = סרדין
מ. דור סבר שהטרית היא מין סרדין כפי שאכן נקרא היום דג זה בעברית תקנית. כראיה הוא מצטט את הסיפור על עירו של ינאי המלך שהוציאו בה 60 ריבוא ספלי טרית. כמות עצומה זו מתאימה לסרדינים החיים בלהקות גדולות מאד. השימוש בספלים מתאים לדגים קטנים. התפוצה הרבה של הסרדינים מתאימה כברכה לשבט זבולון בדומה לחלזון ולגרגירי חול. לדעתו דברי המשנה "טרית שאינה טרופה כל שראש ושדרה ניכר" מתאימים אך ורק לדגים קטנים משומרים משום שניתן לשמר אותם עם הראש והשדרה או לכתוש אותם ואז הם אינם ניכרים. דור מבסס את זיהוי זה גם על דמיון אטימולוגי של טרית למילה Tritta ביוונית הנזכרת בכתבי אריסטו שהיא מין סרדין.
אין די בראיותיו של דור כדי להוכיח שהטרית היא דווקא סרדין משום שדג זה דומה בגודלו ותפוצתו לעפיאן. אם נניח שבעת העתיקה מעמדם של שני דגים אלו היה דומה למעמדם היום הרי שהסרדין תפס מקום חשוב יותר. למרות שהעפיאן נפוץ באזורנו חשיבותו המסחרית בארץ קטנה אולם בעולם הוא ידוע כדג חשוב בתעשיית קמח דגים.
הרחבה
משפחת הסרדיניים
משפחת הסרדיניים ((Clupeidae כוללת בתוכה רבים מבין מיני דגי המאכל כדוגמת המליחים והסרדינים. גודל המינים נע מ – 2 ס"מ עד 75 ס"מ. הסרדיניים הם בעיקר דגים ימיים ומשמשים כמזון לדגים גדולים יותר. מינים מעטים חיים במים מתוקים(4). לכל המינים במשפחה אין קשקשים על הראש וחלק מהם חסרים קשקשים לחלוטין. קו הצד קצר או חסר. במינים בעלי שיניים הן קטנות באופן יוצא דופן. הסרדיניים ניזונים בדרך כלל מפלנקטון. הם מטילים, קרוב לפני השטח, מספר עצום של ביצים (במינים מסויימים עד 200,000). לאחר הבקיעה הפגיות (לרוות) חיות בין יצורי הפלנקטון עד התפתחות שלפוחית השחייה ומעבר לשלב הבוגר. הבוגרים, באופן אופייני, חיים בלהקות גדולות.
הטרית הוא שמו של סוג דגים במשפחת הסרדינים. בסוג מוכרים 21 מינים הנפוצים במים חמים יחסית באוקיינוסים הטרופיים והסוב-טרופיים. הטריות חיות בלהקות גדולות, בדרך כלל, קרוב לחוף. הצעירים נמצאים לעיתים קרובות בלגונות ושפכי נחלים ואילו הבוגרים חיים רחוק יותר מהחוף. המינים דומים מאד ובקלות ניתן לבלבל ביניהם.המין הנפוץ בחופי הארץ הוא טרית דקה (Sardinella aurita). מין זה נודד וחי בלהקות גדולות בגוף המים סמוך לחוף אך מגיע עד לעומק של 300 מ'. ניזון מפלנקטון ובעיקר מסרטנים ירודים ודגים צעירים. עונת הרבייה ארוכה ונמשכת ממארס עד ספטמבר. לפני בניית סכר אסואן היתה הטרית אחד מהדגים החשובים ביותר באזורנו אך בניית הסכר מונעת ממינרלי הזנה להשטף לים התיכון דבר שגרם לירידה בייצור הראשוני של המים וירידה חדה בשלל הטרית הדקה. בעבר נידוג שלל רב בעזרת רשתות הקפה שנפרשו בלילה סביב פנסים רבי עוצמה שמשכו את להקות הדגים.
(1) ב"אוצר לעזי רש"י".
(2) האור זרוע מקשה על פירוש רש"י שהרי לפי דבריו לא ברור הקשר בין סיפורו של רב דימי לסוגיה בברכות העוסקת בצורך לאכול מליח לאחר אכילת דברים מתוקים. מהרש"א (חידושי אגדות, ברכות מד ע"א): "ס' רבוא ספלי טרית לקוצצי תאנים כו'. שייך לדלעיל דטרית זה הוא דבר המלוח להשיב לב הקוצצי תאנים שנחלש לבם מתוך מתיקות הפירות כן נראה מדברי הערוך בערך ספל ע"ש".
(3) הרש"ש מציע הסבר לקשר בין טמוני לבין הטרית: "טמוני זו טרית – אולי דריש טמוני מלשון טמון שהוא דבר חשוב וכעין שפירש רש"י בשפוני".
(4) "סרדין הכנרת" איננו דוגמה למין סרדין החי במים מתוקים משום שמקור שם זה הוא בצורתו המזכירה סרדין אך לאמיתו של דבר הוא שייך למשפחת הקרפיונאים.
רשימת מקורות:
מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 174.
ל. לוויסון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 255-256.
ח. י. קאהוט, הערוך השלם, ערכים "טרית" ו"ספל".
מדריך הדגים של ישראל, הוצאת כתר. עמ' 130
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
