סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הלכה כרשב"ג; "תיובתא... אמר לך..."

תענית כט ע"ב - ל ע"א


אמר רב: לא שנו אלא לפניו, אבל לאחריו - מותר.
ושמואל אמר: אפילו לאחריו נמי אסור.
מיתיבי: שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור לספר ולכבס, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. כיצד? חל להיות באחד בשבת - מותר לכבס כל השבת כולה. בשני בשלישי ברביעי ובחמישי, לפניו - אסור, לאחריו - מותר.
חל להיות בערב שבת - מותר לכבס בחמישי, מפני כבוד השבת. ואם לא כבס בחמישי בשבת - מותר לכבס בערב שבת מן המנחה ולמעלה.
לייט עלה אביי, ואיתימא רב אחא בר יעקב, אהא.
חל להיות בשני ובחמישי - קורין שלשה ומפטיר אחד, בשלישי וברביעי - קורא אחד ומפטיר אחד.
רבי יוסי אומר: לעולם קורין שלשה ומפטיר אחד.
תיובתא דשמואל! -
אמר לך שמואל: תנאי היא, דתניא: תשעה באב שחל להיות בשבת, וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת - אוכל ושותה כל צרכו, ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו, ואסור לספר ולכבס מראש חדש ועד התענית, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר: כל החדש כולו אסור.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: אינו אסור אלא אותה שבת בלבד.
ותניא אידך:
ונוהג אבל מראש חדש ועד התענית, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר: כל החדש כולו אסור,
רבן שמעון בן גמליאל אומר: אינו אסור אלא אותה שבת בלבד.
אמר רבי יוחנן: ושלשתן מקרא אחד דרשו, דכתיב +הושע ב'+ והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה. מאן דאמר מראש חדש ועד התענית
- מחגה ומאן דאמר כולו אסור - מחדשה, ומאן דאמר כל השבת כולה אסור - משבתה.
אמר רבא: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.
ואמר רבא: הלכה כרבי מאיר.
ותרוייהו לקולא.
וצריכא, דאי אשמועינן הלכה כרבי מאיר - הוה אמינא: אפילו מראש חדש,
קמשמע לן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.
ואי אשמועינן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל - הוה אמינא: אפילו לאחריו, קמשמע לן הלכה כרבי מאיר.

מבנה הסוגיה:

1.

אמר רב: לא שנו אלא לפניו, אבל לאחריו - מותר.
ושמואל אמר: אפילו לאחריו נמי אסור.

מחלוקת בין רב ושמואל. רב סובר שאחרי תשעה באב נגמרה האבלות, ומותר ללבוש בגדים מגוהצים, ושמואל מחמיר ואוסר.

2.
קושיה על שמואל:

מיתיבי: שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור לספר ולכבס, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. כיצד? חל להיות באחד בשבת - מותר לכבס כל השבת כולה. בשני בשלישי ברביעי ובחמישי, לפניו - אסור, לאחריו - מותר.
חל להיות בערב שבת - מותר לכבס בחמישי, מפני כבוד השבת. ואם לא כבס בחמישי בשבת - מותר לכבס בערב שבת מן המנחה ולמעלה.

2.1

לייט עלה אביי, ואיתימא רב אחא בר יעקב, אהא.

2.2

חל להיות בשני ובחמישי - קורין שלשה ומפטיר אחד, בשלישי וברביעי - קורא אחד ומפטיר אחד.
רבי יוסי אומר: לעולם קורין שלשה ומפטיר אחד.

2.3

מסקנה מהברייתא - קשה על שמואל!

תיובתא דשמואל! -

3.

אמר לך שמואל:
תנאי היא, דתניא: תשעה באב שחל להיות בשבת, וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת - אוכל ושותה כל צרכו, ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו, ואסור לספר ולכבס מראש חדש ועד התענית, דברי רבי מאיר.

ומשמע ש"רב" פוסק כמותו.

רבי יהודה אומר: כל החדש כולו אסור.

ומשמע ששמואל פוסק כמותו לעניין זה שאסור כל אותו שבוע של תשעה באב - גם אחרי תשעה באב. אבל שמואל לא מחמיר ממש כרבי יהודה - כל החודש כולו, אלא כרבי יהודה:

רבן שמעון בן גמליאל אומר: אינו אסור אלא אותה שבת בלבד.

3.1

אם רשב"ג בברייתא הוא אביו של "רבי" הרי שהוא חי בתקופת רבי מאיר ורבי יהודה. אבל אם רשב"ג בברייתא הוא רשב"ג "הנהרג", הרי שקדם בשני דורות לרבי מאיר ולרבי יהודה, ומדוע הוא מוזכר בברייתא אחריהם?
ויותר קשה, הרי לפי תוכן דבריו היה ראוי שדבריו ישתבצו אחרי רבי מאיר שאוסר רק עד תשעה באב ולפני רבי יהודה שאוסר בכל החודש, ודעת רשב"ג היא דעה "אמצעית".

ויש לומר שכנראה רבי יהודה הנשיא מעוניין לפסוק כמותו, לכן שיבצו "בסוף" הרשימה [ראה על כך אצל "יסוד המשנה ועריכתה" - הרב מרגליות].

3.2

ישנו כלל ש"הלכה כרשב"ג במשנתנו", הכוונה לרשב"ג אביו של רבי יהודה הנשיא, ויש אומרים שכך הכלל גם בברייתא - כבסוגייתנו.


3.3

ומשמע ששמואל פוסק גם כמותו.

3.4

אם הגמרא הכירה ברייתא זו מדוע היא קבעה בסעיף 2.3 "תיובתא", שנראה כמסקנת הסוגיה! אמנם מצינו כמה פעמים בש"ס שהגמרא מיישבת קושיה שמסתיימת ב"תיובתא"!
אמנם יישוב הקושיה נפתח בביטוי "אמר לך" שפירושו, שלא שמואל יישב את הקושיה אלא "סתמא דגמרא" מיישבת את הקושיה.

בכל זאת מדוע לפני כן הגמרא כבר 'קבעה "תיובתא"?

ויש לומר, הרי בסופו של דבר רבא פסק כרבי מאיר וכרשב"ג ולא כשמואל שלא פוסק כרבי מאיר. לכן הביטוי "אמר לך" אמנם בא ליישב את דברי שמואל שיש תנא כמותו אבל להלכה דבריו הם "תיובתא" - נדחו.

4.

הגמרא מחזקת את תשובת שמואל שיש מחלוקת תנאים בעניין, והיא מצטטת ברייתא נוספת עם אותה מחלוקת כמו בברייתא הקודמת. לפי זה יוצא, שמשמעות הביטוי "ותניא אידך" היא כפשוטו, כלומר, "ברייתא נוספת" עם אותה מחלוקת.


ותניא אידך:
ונוהג אבל מראש חדש ועד התענית, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר: כל החדש כולו אסור,
רבן שמעון בן גמליאל אומר: אינו אסור אלא אותה שבת בלבד.
אמר רבי יוחנן: ושלשתן מקרא אחד דרשו, דכתיב +הושע ב'+ והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה. מאן דאמר מראש חדש ועד התענית
- מחגה ומאן דאמר כולו אסור - מחדשה, ומאן דאמר כל השבת כולה אסור - משבתה.

5.

אמר רבא: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.
ואמר רבא: הלכה כרבי מאיר.
ותרוייהו לקולא.

רבא פוסק גם כרשב"ג וגם כרבי מאיר [ולא כרבי יהודה שהוא המחמיר ביותר].

הפסיקה כרשב"ג חופפת את הפסק של שמואל מצד זה שאין צריך לנהוג באבלות לפני השבוע שחל בו תשעה באב.
והפסק כרבי מאיר הוא, שאין לנהוג באבלות אחרי תשעה באב.
למעשה רבא פסק כברייתא לעיל בדף כט עמוד ב.

וצריכא, דאי אשמועינן הלכה כרבי מאיר - הוה אמינא: אפילו מראש חדש,
קמשמע לן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.
ואי אשמועינן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל - הוה אמינא: אפילו לאחריו, קמשמע לן הלכה כרבי מאיר.

6.

רמב"ם הלכות תעניות פרק ה הלכה ו:

ה משיכנס אב ממעטין בשמחה, ושבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור לספר ולכבס וללבוש כלי מגוהץ אפילו כלי ו פשתן עד שיעבור התענית, ואפילו לכבס ז ולהניח לאחר התענית אסור, וכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו ולא יכנסו למרחץ עד ח שיעבור התענית, ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מראש החדש ט עד התענית.

הגהות מיימוניות הלכות תעניות פרק ה הלכה ו:

[ה] אסור לספר ולכבס מר"ח עד התענית דברי ר"מ ר' יהודה אומר כל החדש כולו אסור רשב"ג אומר אינו אסור אלא אותו שבת בלבד וכו' עד אמר רבא הלכה כר"מ והלכה כרשב"ג ותרוייהו לקולא פי' הלכה כר"מ בהא דאמר עד התענית והלכה כרשב"ג דאמר כ"א אותה שבת ולמעוטי קודם לכן ואפילו אחר ר"ח. כתב הרוקח ונראה דאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת שחל תשעה באב בתוכה ונהגו רבותינו לאסור לספר ולכבס כל אותו שבוע אף על פי שנדחה לאחר השבת רק בה' או בו' ע"כ:

הרמב"ם פוסק כדברי רבא בסוגייתנו, ולמעשה הוא פוסק גם כרב נגד שמואל - וכרבי מאיר - שאין דין אבלות אחרי תשעה באב.

7.

יוצא שלמרות שהגמרא ניסתה להסביר וליישב את דברי שמואל בכל זאת הלכה כרב נגד שמואל, וגם מתאים לכלל של "הלכה כרב באיסורים" נגד שמואל.

8.
תוספת הסבר:
באופן עקרוני צריך היה לפסוק כרב נגד שמואל כפי המבואר בסעיף 7. מצד שני צריך היה לפסוק כרשב"ג בברייתא לפי הכלל "הלכה כרשב"ג במשנתנו" [ולפי מי שסובר שכלל זה תקף גם בברייתא] - ראה לעיל. במקרה זה ההכרעה היתה צריכה להיות כאמורא "רב", אבל מכיוון שרבא [שהיה "בתראי"] פסק גם כרשב"ג הרי שכך הלכה.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר