סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 883
"מבטלין ת"ת למקרא מגילה"
מגילה ג ע"א
הקשה הרש"ש דאטו קריאת המגילה אינה ת"ת, ומאי ביטול ת"ת שייך בזה. ובערוך השולחן גם עמד בזה וכתב: ואע"ג דגם מגילה הוי לימוד תורה, מ"מ ההילוך ועד הזמן שיתאספו כל העם ויתחילו לקרות מגילה הוי ביטול תורה ע"כ. "ובחכמת שלמה" (או"ח סי' תרפ"ז ס"ב) הביא שבספרו "ספר החיים" הוא כתב ליישב הקושיא "דהכוונה לשני דברים לא מהני ואם מכוון לתלמוד תורה אינו עולה לשם מצות מקרא מגילה ואם מכוון למקרא מגילה אינו מקיים בו תלמוד תורה ע"ש שהבאתי ראיות לזה" עכ"ל. ויסוד זה הביא גם רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א בשם מרן החזו"א זצ"ל דכשמכוון למצות מקרא מגילה אין מצות ת"ת שהוא כבר שם אחר, וכן בברכות י': הקורא ק"ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה ע"כ הרי מבואר דכשמכוון למצוות ק"ש אין ע"ז שם ת"ת.
ואולם ב"חפץ חיים" מבואר לא כן, שכ' (בפתיחה) דהמדבר לשוה"ר עובר גם בלאו דביטול תורה שיכול היה ללמוד באותו הזמן, ועוד לאוין כעין זה. אכן החזו"א נחלק ע"ד וס"ל דעבר רק על שם לשוה"ר ולא על עוד לאוין, וכן פסק החזו"א לגבי מכה בפטיש בשבת שאין לחייב הכותב אפי' גמר ספר, או הבונה משום מכה בפטיש, שהרי גמר ג"כ הפעולה, לפי שיש ע"ז שם אחר [כותב, בונה] ורק אם במקרה נזדמנו שתי המלאכות אז שייך לחייב שתיים ע"כ. וע"ע ב"שפע חיים" לפורים (מהגה"ק מקלוייזנברוגג זצוק"ל) סי' י"ב.
(ש. א. חזנוביץ)
