חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

תענית יז-כג

1. באיזה עניין נזכר/ים?

א. גימטריא?
ב. "מטרוניתא אחת"?
ג. מעין "שמיעה סלקטיבית"?
ד. עליית כל העם להר הבית, ולא בשלושת הרגלים?
ה. "אגוזים שקדים אפרסקים ורימונים"?
 

2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:

א. שלאורך רוב ימי החודש ראוי לביטויים כגון: "עיניו בראשו", "חש בראשו", (יצא ו)"ידיו על ראשו"...?
ב. שעליו נאמר "וכן אמר באלי"? האם הביטוי המגונה הזה איננו חידוש של העברית החדשה?
ג. המלך שעליו נאמר "מלך הגון היה"?
ד. האדם שהציב אולטימטום בפני... הקב"ה?
ה. שאמר:"רבונו של עולם הודע שיש לך אהובים בעולמך"?
ו. האמורא, שהתברך בערנות יתר בהשוואה לרוב הציבור?
ז. שלו היה חי כיום היה זוכה בקצבת נכות מרבית?
 

3. מה המשותף ל:

א. משה, יהושע, נקדימון בן גוריון?
ב. ספר תורה, תפילין, מזוזות?
ג. אבא אומנא, אביי, רבא?
ד. חוני המעגל, אבא חלקיה, חנן הנחבא?
 

4. השלם:

א. "דברי סופרים צריכין ..........".
ב. "טובה קללה שקילל ......... ה............ את ישראל יותר מברכה שבירכן ....... ה........".
ג. "לעולם יהא אדם רך כ..... ואל יהא קשה כ.....".
ד. "......... אל יעמוד אדם במקום ......... ויאמר עושין לי... שמא אין עושין לו ...".
ה. "לא ......... של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את ..........".
 

5. שונות:

א. איזהו המגזר, שלולי תקנתו של רבי, המושתתת על הטיעון "אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו", היה מנוע מלשתות יין לאורך כל השנה?
ב. איזה עיקרון בסיסי בתחום הראיות למקורותיהן של הלכות מסוימות מחודש בענייננו?
ג. אילו הם הצמחים – בהתאמה – המשמשים סמל לקיבעון ולנוקשות מחד גיסא, ולגמישות מאידך גיסא?
ד. לצערנו הרב, קורים לא מעט אסונות שעשויים היו להימנע בזכות טיפול מונע. היכן בענייננו שומעים אנו דווקא על הטיפול המונע?
ה. היכן בענייננו נהנה עולם הבידור הקל מדימוי חיובי ביותר?
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר/ים:
א. "סתם נזירות שלשים יום מנלן אמר קרא יהיה בגימטריא תלתין הוי", י"ז. 7 למטה.
ב. היא שיעצה לרבי יהודה בן שמוע וחבריו להפגין במחאה על גזֵרות דתיות שנגזרו נגד היהודים, י"ח. ברבע העליון.
ג. הדו-שיח שבין שני מלאכי השרת באשר לשאלת גורלם המעותד של אילפא ורבי יוחנן, נקלט באופן סלקטיבי אך ורק על ידי רבי יוחנן, כ"א. 1 למעלה.
ד. בעקבות תפילותיו של חוני המעגל, הציפו המים את רחובות ירושלים "עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים", כ"ג. 2 מתחת להתרחבות.
ה. חוני המעגל משול בפי שמעון בן שטח לבן "שמתחטא על אביו...ואומר לו אבא ...תן לי אגוזים שקדים אפרסקים ורמונים וכו'", כ"ג. 10 מתחת להתרחבות.

2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:
א. הספר של המלך! ("מלך מסתפר בכל יום", י"ז. בשליש התחתון).
ב. כבר קדמנו רש"י בענותו על השאלה: "באלי – שם חכם", י"ח. 3 למטה.
ג. נבוכדנאצר(!), י"ח: מתחת לאמצע העמוד.
ד. חוני המעגל, שבין שאר דבריו אמר: "נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך", י"ט. 2 אחרי ההתרחבות.
ה. נקדימון בן גוריון, כ. 4 לפני ההתרחבות הראשונה.
ו. רב אדא בר אהבה, שבתשובה לשאלה במה האריך ימים, ציין בין השאר גם את העובדה "ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי", כ: ברבע התחתון.
ז. נחום איש גמזו, "שהיה סומא משתי עיניו גידם משתי ידיו קיטע משתי רגליו וכל גופו מלא שחין", כ"א. 2 מתחת להתרחבות.

3. מה המשותף ל:
א. "שלשה נקדמה להם חמה בעבורן", כ. 1 אחרי ההתרחבות הראשונה.
ב. "...ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות", כ: 1 אחרי ההתרחבות.
ג. שלושתם זכו מדי פעם ל"דרישת שלום" מהרקיע, כ"א: 11 למטה.
ד. אבא חלקיה וחנן הנחבא היו – בהתאמה – בן בנו ובן בתו של חוני המעגל, כ"ג. 3 למטה, כ"ג: בשליש התחתון.

4. השלם:
א. "דברי סופרים צריכין חיזוק", י"ז: 3 למטה.
ב. "טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שבירכן בלעם הרשע", כ. 2 לפני ההתרחבות.
ג. "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז", כ: בהתרחבות.
ד. "לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס שמא אין עושין לו נס", כ: בשליש התחתון.
ה. "לא מקומו של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו", כ"א: 8 למעלה.

5. שונות:
א. הכוונה לכוהנים, שבגלל ה"חשש" שמא ייבנה בית המקדש, חייבים לכאורה להיות בכוננות יום-יומית לצורך היותם ממלאי מקום בעבודתו, י"ז. 4 מתחת להתרחבות.
ב. העיקרון הוא שלא תמיד הפסוק המצוטט מהנביאים הוא המקור להלכה, אלא, היא כבר נשנתה לפני תקופת הנביא (יחזקאל בענייננו), ובא הוא והסמיך אותה לפסוק, י"ז: 6 מעל להתרחבות.
ג. הארז והקנה, כ. 2 לפני ההתרחבות השנייה.
ד. בדף כ: (12 למטה) מסופר על רב הונא, שבכל יום מעונן נהג לסייר בעיר, כדי לאתר כתלים רעועים ולתקנם – לעִתים אף על חשבונו הפרטי.
ה. אותם שני "אינשי בדוחי", שמבדרים את העצבים ומשכינים שלום בין בעלי ריב, כ"ב. מתחת לאמצע העמוד.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]