הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

שיש גדול הימנו

סנהדרין לג ע"א

 
"אמר רב נחמן: כאן - שיש גדול הימנו בחכמה ובמנין, כאן - שאין גדול הימנו בחכמה ובמנין".

פירש רש"י:
"יש גדול הימנו - אותו גדול מחזיר דבריו של זה, דיש בו כח לבטל.
אין גדול ממנו - לא ציית ליה בעל דין לאהדורי עובדא, ואפילו זה אומר: טעיתי, לאו כל כמיניה".

רב נחמן עשה כשמועתו במסכת בבא בתרא דף קנא ע"א:
"אימיה דרמי בר חמא באורתא כתבתינהו לנכסה לרמי בר חמא, בצפרא כתבתינהו לרב עוקבא בר חמא. אתא רמי בר חמא לקמיה דרב ששת, אוקמיה בנכסי; אזל רב עוקבא בר חמא קמיה דרב נחמן, אוקמיה בנכסי. אתא רב ששת לקמיה דרב נחמן, אמר ליה: מאי טעמא אוקמיה מר לרב עוקבא בר חמא? אי משום דהדרא בה, והא שכיבא! אמר ליה, הכי אמר שמואל: כל שאילו עמד חוזר, חוזר במתנתו. אימור דאמר שמואל - לעצמו, לאחר מי אמר? אמר ליה, בפירוש אמר שמואל: בין לעצמו בין לאחר".

וכן במסכת כתובות דף צד ע"ב:
"אמיה דרמי בר חמא כתבתינהו לנכסה לרמי בר חמא בצפרא, לאורתא כתבתינהו למר עוקבא בר חמא. אתא רמי בר חמא לקמיה דרב ששת, אוקמיה בנכסא. אתא מר עוקבא לקמיה דרב נחמן, אוקמיה בנכסא. אתא רב ששת לקמיה דרב נחמן, א"ל: מ"ט עבד מר הכי? א"ל: ומ"ט עבד מר הכי? א"ל: דקדים, א"ל: אטו בירושלים יתבינן דכתבינן שעות? אלא מר מאי טעמא עבד הכי? א"ל: שודא דדייני, א"ל: אנא נמי שודא דדייני! א"ל: חדא, דאנא דיינא ומר לאו דיינא; ועוד, מעיקרא לאו בתורת הכי אתית לה".

במעשים אלו החזיר רב נחמן את פסקו של רב ששת. אך לא על טעות בשיקול הדעת אלא על טעות בדין כגון בדברי שמואל. וכיון שלמסקנת הסוגיה אמר רב אשי שדין כל פסקי אמוראים כדבר משנה, אפשר שאין חולק על רב נחמן, וכוונתו היתה רק לאופן שהגדול בקי בדין שהקטן לא ידע.