בשלש קופות של שלש שלש שבהן... / הרב פנחס וויליגער
מגילה כא ע"ב
מס' מגילה (דף כ"א ע"ב) דתנן בשלש קופות של שלש שלש שבהן תורמין את הלשכה פירש"י תורמין כהנים את הלשכה וכו' מיין גרויסע רבין הרה"ג ר' פנחס הירשפרונג זצ"ל האט פארציילט אז זיין רבי הג"ר מאיר שפירא זצ"ל הרב אים פארציילט אז די בערזאן רב די מהרש"ם, און געפרעגט לחידודא ווער האט תורם געווען די לשכה האט די מהרש,ם אים געזאגט ער איז איצטע זייער טרוב אין ער האט נישט קיין כח דורכגיין גאנץ ש"ס, ער זאל אים זאגען וועלכעע סדר פון ש,ס עס שטייט, האט ער געזאגט אין סדר מועד, הטא ער געטראכט א מינוט אין דערנאך גענטפערט רש"י, אין מגילה דף כ"א ע"ב ד"ה תורמין לייגט צו רש"י תורמין כהנים את הלשכה עד כאן מעשה.
אייגינטלעך דארפען מיר טאקע וויסען ווי איז די מקור צו די הלכה די רמב"ם אין סוף פרק כ' דשקלים דערמאנט נישט די הלכה אין מיר טרעפען ניט די הלכה אין קיין שום אנדערע ספרי הלכה די גערער רבי די פני מנחם זצ"ל אין זיין הגהות אויף מסכת מגילה וויל זאגען אז קען זיין פונקט ווי מיר טרעפען אז די משלחי שעיר המשתלה האט געקענט זיין דורך א ישראל אויך פונדסטוועגען שטייט אין גמרא אז מעמן האט דאס געשיקט דווקא ע"י כהן הרה"ג 'ר חיים קניבסקי שליט"א האט א גאנצע אריכות איבער דער ענין און ברענגט אין זיין ספר שקל הקדש פרק ב' הל' ה' באור הלכה ד"ה תורמין שרייבט אזוי תורמין את הלשכה, ג' דור כשר לתרום את הלשכה שאין זה מט"ו עבירות כהונה אוכן מוכח בירו' פ"ג דשקלים ה"ב קורץ לא יתרום מפני החשד ופי' הראב"ד בסוף פירקין והמאירי ותלמיד רשב"ש מ י שיש לו שערות ארוכין מלשון קווצותיו תלתלין (ולא כפי' רבנו בסוף הפרק) ואם נימא דצריך כהן הא משמע ברמב"ם ספ"ג מבי"מ דאסור לכהן להכנס פרוע ראש לכל העזרה אף שאין לוקה אלא מן המזבח ולפנים ורק ישראל מותר להכנס אם גדל שערו שנעשה מחלפת ועי' ראב"ד שם פ"א ה"י והלשכה היתה קדושה בקדושת העזרה כמבואר ביבמות ק"ב ב', אמנם רש,י במגילה כ"א ב' כתב תורמין כהנים את הלשכה ואם נימא דס"ל לרש"י ובעי כהן לתרום צ"ל דמפרש קווץ ככפי' רבנו שהוא עני ונבהל להון או כפי' רבנו משולם שנתכווצה ידו ע"ש או דס"ל דמותר גם לכהן ליכנס עד מקום המזבח אם עשה מחלפת אך קשה נ"ל לרש"י הא דבעי דווקא כהן
און פירט אויס וביומא ס"ב א' כתב שהגזברין היו תורמין והגזברין היו לויים כדאי' בספרי קרח וילוו עליך וישרתיוך מנה מהן גזברין ולאמרכלין (והביאו רש"י שם) ובתוספתא בשקלים פ"ג הי"ד ג' גזברין מה היו עושין כו' אמרכלין מה היו עושין כו' היו כשרים בכהנים לויים וישראל (ומובא ג"כ ברא"ש פ"ב מ"ב) אמנם ברשמ"ם פ"ר מכה"מ הי"ת משמע דהגזרין היו כהנים דכל המנויין של הפרק ההוא מיירי בכהנים דמינוייי הלוים חשיב שם בפ"ג וכן משמע שם בהי"ט כ' נמצאו הכהנים כו' וצ"ע ועי' בפסקיחים נ"ז א' שהם כה"ג ובניהן גזברין ומשמע דהדרך הי' למנות גזברין מהכהנים ואולי לכן פירש,י שהכהנים היו תורמין ואולי הכהנים עשו להם חזקה בזה כמ"ש ביומא ס"ו א' גבי שילוח העשיר אב מדינא ודאי כשר גם זר והא דאין זר נכנס לעזרה אלא לצורך כשמוכרת הוא דוקא לעזרת כהנים כדתנן בפ"ק דכלים ואפשר ג"כ דכונת רש"י תורמין כהנים היינו שהי' ע"פ הכהנים שכל עבודת ביהמ"ק הי' ע"פ הכהנים אבל התורה עצמו יכול להיות זר.
הרב פינחס וויליגער מח"ס נופת צופים ושמחת בחגך מונטריאל קאנאדא
