כאן ביחיד, כאן בצבור
תענית ח ע"א
"אמר רבי אמי: אין תפלתו של אדם נשמעת אלא אם כן משים נפשו בכפו, שנאמר נשא לבבנו אל כפים.
איני? והא אוקים שמואל אמורא עליה ודרש ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו, ואף על פי כן - והוא רחום יכפר עון וגו'!
- לא קשיא: כאן - ביחיד, כאן - בצבור".
פירש רש"י: "בצבור - תפלתם נשמעת, ואף על פי שאין לב כולם שלם, כדכתיב ויפתוהו בפיהם בדברים, לשון רבים. ביחיד - אינו אלא אם כן לבו מכוון".
מלשון רש"י "שאין לב כולם שלם" משמע שיחידים שבהם לבם שלם. וקשה, מה אם כן מעלת הציבור על היחיד? הרי אותם יחידים ראויים שתתקבל תפילתם שבלב שלם גם בלא שאר הצבור!
אלא שדברי רש"י: "שאין לב כולם שלם" פירושם שלב כל אחד ואחד מהם אינו שלם! ואף על פי כן, בהתקבצם יחד בתפילה, בבחינת: לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים (אסתר ד, טז), משלים האחד את מגרעותיו של רעהו, ותפילת כולם נעשית עבודה שבלב אחד – של כולם יחדיו. וכן אמרו לקמן בדף כג ע"ב: "חסידי דבבל - רב הונא ורב חסדא, כי הוה מצטריך עלמא למיטרא אמרי: ניכניף הדדי וניבעי רחמי, אפשר דמירצי הקדוש ברוך הוא דייתי מיטרא". ופירש רש"י: "תא ליכניף אהדדי - אלמא: משום חד מינייהו לא אתי מיטרא".
והמעלה בזה כדברי הירושלמי במסכת פאה פרק א ה"א: "דורו של אחאב עובדי עבודה זרה היו ועל ידי שלא היה להן דילטוריא היו יורדין למלחמה ונוצחין". נוצחין למטה במלחמתם ונוצחין למעלה בתפילתם – (מסכת בבא מציעא דף נט ע"ב) "מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא? - אמר ליה: קא חייך ואמר נצחוני בני, נצחוני בני".
