הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"זעירי" ו"רבינא הקדמון"

תענית ז ע"ב

אמר ליה זעירי מדיהבת לרבינא: 
אתון מהכא מתניתו לה, אנן מהכא מתנינן לה +מלכים א' ח'+ ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת וגו'. 

זעירי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני - השלישי. ירד לבבל (ברכות דף כ"ב ע"א). תלמידו המובהק של רבי יוחנן.

ובסוגייתנו הוא מדבר עם רבינא. לכן אומר רש"י:
רש"י מסכת תענית דף ז עמוד ב:

הכי גרסינן: אמר ליה מר זעירי מדיהבת לרבינא כו' - זעירי סתם היה מן הראשונים, ורבינא סוף הוראה, לא ראו זה את זה.

כלומר, רש"י אומר שלא יתכן שהאמורא "זעירי" שחי בדורות הראשונים של האמוראים [דור 2-3] דיבר עם רבינא שהיה "סוף הוראה" - דור 6. לכן אומר רש"י, שמדובר ב"מר זעירי" [מהעיר "דיהבת"?] שהיה אמורא אחר בדורו של רבינא.

על כך אומר:
ספר יוחסין מאמר שני סדר האמוראים אות הזיי"ן:

"מר זעירי מדהבת אמר לרבינא בפ"ק דתעניות (תענית דף ז ב) פרש"י גרסינן מר זעירי מדהבת, כי זעירי הקדמון לא ראה לרבינא שהיה בזמן רב אשי והלכה כותיה,
ולא מטעמיה כי גם יש רבינא קדמון בזמן זעירי הקדמון תלמיד ר' יוחנן."

כלומר, יתכן שבסוגייתנו מדובר ברבינא הקדמון שהיה גם בזמן זעירי הקדמון [ולא "רב זעירי" - שלפי רש"י חי בזמן רבינא האחרון]

אולי היו 3 חכמים בשם "רבינא":

1. רבינא בימי רב יוסף ["רבינא הקדמון"]
2. רבינא בימי רבא
3. רבינא בימי רב אשי

ובעל "ספר יוחסין" מתכוון בסוגייתנו לאותו רבינא הראשון שהיה בימי רב יוסף שמתאים לדור של תלמידי רבי יוחנן.