הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"ופליגא ד..."
תענית ז ע"א
אמר רבי אבהו: גדול יום הגשמים מתחיית המתים, דאילו תחיית המתים לצדיקים, ואילו גשמים - בין לצדיקים בין לרשעים.
ופליגא דרב יוסף, דאמר רב יוסף: מתוך שהיא שקולה כתחיית המתים - קבעוה בתחיית המתים.
אמר רב יהודה: גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה, שנאמר +דברים ל"ב+ יערף כמטר לקחי, ואין לקח אלא תורה, שנאמר +משלי ד'+ כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו.
רבא אמר: יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר יערף כמטר לקחי מי נתלה במי - הוי אומר: קטן נתלה בגדול.
מבנה הסוגיה:
1.
אמר רבי אבהו: גדול יום הגשמים מתחיית המתים, דאילו תחיית המתים לצדיקים, ואילו גשמים - בין לצדיקים בין לרשעים.
2.
ופליגא דרב יוסף, דאמר רב יוסף: מתוך שהיא שקולה כתחיית המתים - קבעוה בתחיית המתים.
הגמרא קובעת שרבי אבהו חולק על רב יוסף [שניהם חיו בדור שאחרי רבי יוחנן - דור שלישי]. הגמרא מביאה ראשונה את הדיעה המחודשת יותר, שיום הגשמים גדול אף מתחיית המתים במובן זה שהוא מועיל אף לרשעים. הגדולה מתבטאת בחמלה של הקב"ה ובהיקף של הטובה. לפי רב יוסף יום הגשמים "רק" "שקולה" לתחיית המתים, ולכן חכמים שיבצוה בברכת "תחיית המתים" בתפילת העמידה [="שמונה עשרה"].
קצת לא מובן, הרי בזה שהזכרת הגשמים משובצת בברכת תחיית המתים משמע דווקא שיום הגשמים פחות מתחיית המתים, שהיא עיקר הברכה! [משמע כך גם מ"מנחת יהודה"]
2.1
מדוע בכלל הגמרא מציגה את המחלוקת בביטוי "ופליגא...", הרי היא יכולה כך להציג כל מחלוקת אמוראים.
3.
אמר רב יהודה: גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה, שנאמר +דברים ל"ב+ יערף כמטר לקחי, ואין לקח אלא תורה, שנאמר +משלי ד'+ כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו.
רב יהודה משווה את הגשמים לחשיבות מתן תורה ואומר ששניהם "שווים".
ואילו רבא טוען שיום הגשמים חשוב יותר ממתן תורה.
רבא אמר: יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר יערף כמטר לקחי מי נתלה במי - הוי אומר: קטן נתלה בגדול.
3.1
במחלוקת האחרונה הובאה קודם הדיעה שמשווה את שניהם [יום הגשמים ומתן תורה], ואחר כך הדיעה שמחשיבה יותר את הגשמים, לעומת המחלוקת הקודמת שבה הובאה קודם הדיעה שמחשיבה יותר את יום הגשמים!
3.2
הסיבה יכולה להיות פשוטה, במחלוקת השניה הובאה דעת רבא בסוף כיוון שהוא חי אחרי רב יהודה.
ואילו במחלוקת הראשונה רבי אבהו ורב יוסף חיו באותו דור, ואולי דווקא בגלל שרב יוסף נחשב כיותר "חשוב" [יותר "מאריה דגמרא"] לכן הוזכר בסוף, ולכן הלכה כמותו אם שייך כאן לפסוק הלכה.
4.
שיטת הרב קאפח היא, ששיטת הרמב"ם תמיד היא לפסוק במחלוקות בש"ס כפי דעת האמורא שמוזכר אחרי הביטוי "ופליגא ד...".
לפי זה, בסוגייתנו, הרמב"ם צריך לפסוק כרב יוסף.
4.1
הרב קאפח, "כתבים", ב:
א"ר אבהו גדול יום הגשמים מתחיית המתים, דאילו תחיית המתים לצדיקים, ואילו גשמים בין לצדיקים בין לרשעים, ופליגא דרב יוסף דאמר מתוך שהיא שקולה כתחיית המתים קבעוה בתחיית המתים ע"כ.
אמנם במסכת ברכות דף לג הביאו הא דרב יוסף על המשנה מזכירין גבורת גשמים בתחיית המתים. ברם אין נפקות למעשה אלא לסברא בלבד.
הוא מביא שאמנם הדין שמוזכר בתוך דברי רב יוסף מוזכר בגמרא במסכת ברכות, [ואמנם גם נפסק להלכה]. אבל עיקר המימרא של רב יוסף - שיום הגשמים שווה לתחיית המתים - לא מובאת להלכה כי מדובר בענייני אגדה.
ולפני הרמב"ם נראה שלא היה בגמרא נוסח שלפנינו, שהרי בפירושו למשנה פרק חלק הביא לשון זה בשם בראשית רבה ולא בשם גמרתנו, ואין דרכו להביא לשון שהוא גם בש"ס וגם במדרש אלא בשם הש"ס בלבד. וז"ל שם: ותחיית המתים יסוד מיסודות תורת משה רבנו, אין דת ואין קשר עם האומה היהודית למי שאינו מאמין בכך, אלא שהיא לצדיקים, ולשון בראשית רבה גבורת גשמים לצדיקים ולרשעים ותחיית המתים לצדיקים בלבד ע"ש.
כלומר, הרמב"ם מביא בדברי האגדה שלו את דברי רבי אבהו ולא את דברי רב יוסף, ולכן, אומר הרב קאפח, שכנראה לפני הרמב"ם לא היתה גירסת הגמרא שלפנינו - דעת רב יוסף.
4.2
לפי זה כמה שאלות שהעלינו לעיל מיושבות. גם לעניין ה"ופליגא", וגם לעניין ההשוואה ביו שתי המחלוקות בסוגיה.
