הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כרבי עקיבא מחברו; "רבי" חולק על אביו
ראש השנה לב ע"א
משנה. סדר ברכות: אומר אבות וגבורות וקדושת השם, וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע. קדושת היום - ותוקע, זכרונות - ותוקע, שופרות - ותוקע, ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים, דברי רבי יוחנן בן נורי.
אמר לו רבי עקיבא: אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר? אלא: אומר אבות וגבורות וקדושת השם, וכולל מלכיות עם קדושת היום - ותוקע, זכרונות - ותוקע, שופרות - ותוקע, ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים.
גמרא. אמר לו רבי עקיבא: אם אינו תוקע למלכיות - למה הוא מזכיר? - למה הוא מזכיר? רחמנא אמר אידכר! - אלא: למה עשר? - לימא תשע, דהואיל ואשתני - אשתני.
...
והיכן אומרה לקדושת היום? תניא, רבי אומר: עם המלכיות אומרה, מה מצינו בכל מקום - ברביעית - אף כאן ברביעית. רבן שמעון בן גמליאל אומר: עם הזכרונות אומרה, מה מצינו בכל מקום באמצע - אף כאן באמצע.
וכשקידשו בית דין את השנה באושא ירד רבי יוחנן בן ברוקא לפני רבן שמעון בן גמליאל, ועשה כרבי יוחנן בן נורי,
אמר לו רבן שמעון: לא היו נוהגין כן ביבנה.
ליום השני ירד רבי חנינא בנו של רבי יוסי הגלילי ועשה כרבי עקיבא.
אמר רבן שמעון בן גמליאל: כך היו נוהגין ביבנה. למימרא דרבי שמעון בן גמליאל כרבי עקיבא סבירא ליה? והא אמר רבי עקיבא מלכיות עם קדושת היום אמר להו, ורבן שמעון בן גמליאל אומר קדושת היום עם הזכרונות אמר להו! אמר רבי זירא: לומר שתוקעין למלכיות. ליום השני ירד רבי חנינא. מאי שני? אילימא יום טוב שני - למימרא דעברוה לאלול? והאמר רבי חנינא בר כהנא: מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר! - אמר רב חסדא: מאי שני - ליום שני לשנה הבאה.
1.
רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ג הלכה ז:
הצבור חייבין לשמוע התקיעות על סדר הברכות, כיצד אומר שליח צבור אבות וגבורות וקדושת השם ומלכיות ותוקע שלש, ואומר זכרונות ותוקע שלש, ואומר שופרות ותוקע שלש, ואומר עבודה והודייה וברכת כהנים.
1.1
מגיד משנה הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ג הלכה ז:
[ז] חייבים לשמוע וכו'. במשנה (ראש השנה דף ל"ב) ואומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע. זכרונות ותוקע. שופרות ותוקע. ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים וזה דעת ר' עקיבא. ובהלכות וקי"ל הלכה כר"ע מחברו:
במשנתנו יש מחלוקת בין רבי עקיבא ורבי יוחנן בן נורי והרמב"ם פוסק כרבי עקיבא לפי הכלל שהלכה כרבי עקיבא מחברו.
2.
רבינו חננאל מסכת ראש השנה דף לב עמוד א:
הנה מצאנו מן התורה שצריך להזכיר זכרונות שופרות ומלכיות ולקדושת היום עוד באו לפרש היאך סידורו תניא ר' אומר קדושת היום שהיא אתה בחרתנו אומרה עם המלכיות בברכה רביעית מה מצאנו כל מקום בשבתות ובימים טובים ברביעית פי' אבות. גבורות. קדושת השם ואחריהן קדושת היום
וכיון שעמד רבי כר' עקיבא דמתניתין הלכת' כוותייהו
ואפי' רשב"ג דפליג על רבי אמר כר' עקיבא דמתניתין שהיו נוהגין ביבנה שתוקעין למלכיות
והא דתניא לשני ירד ר' חנינא בנו של ר' יוסי הגלילי ועשה כר' עקיבא אוקמה רב חסדא מאי לשני לשנה הבאה
והלכה כר' עקיבא דאמר אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים ושים שלום:
הוא מנמק שהלכה כרבי עקיבא כי "רבי" בברייתא סובר כמותו.
3.
וקשה, מדוע הוא צריך נימוק זה שהרי הראשונים האחרים [הרא"ש וה"מגיד משנה" לעיל] טוענים שהלכה כרבי עקיבא מחברו, ודי לנו בכלל זה כדי לפסוק כרבי עקיבא נגר רבי יוחנן בן נורי במשנתנו.
4.
אלא הדבר פשוט: הרי בברייתא רשב"ג חולק על "רבי" ועל רבי עקיבא, וממילא לא מדובר בכלל של "הלכה כרבי עקיבא מחברו" - דהיינו שהלכה כמותו נגד תנא יחיד אחר, אלא מדובר במצב של "רבי עקיבא מחבריו", והכלל הוא שאין הלכה כרבי עקיבא מחבריו, כלומר אין הלכה כרבי עקיבא נגד "רבים" שהם רבי יוחנן בן נורי ורשב"ג. לכן, מכיוון ש"רבי" סובר כרבי עקיבא הרי שמעמדו של "רבי" מעניק תוקף רב יותר לעמדתו של רבי עקיבא, ולכן הלכה כמותו.
4.1
הערה חשובה: לפי הנ"ל יוצא, שיש "רבים" [רבי עקיבא ו"רבי"] נגד "רבים" [רבי יוחנן בן נורי ורשב"ג], ומדוע הלכה דווקא כרבי עקיבא? אלא יש לומר שמעמדו של "רבי" הוא הגורם המכריע!
4.2
או יש לומר כך: "רבי" ורבי עקיבא סוברים ממש אותו דבר, ואילו רשב"ג ורבי יוחנן בו נורי חלוקים אמנם על רבי עקיבא [ועל "רבי"] אבל אין דעתם שווה לגמרי - ראה בפרשנים. לכן יש עדיפות לפסוק כ"רבים" שסוברים דעה זהה על פני "רבים" שיש מחלוקת פנימית ביניהם!
5.
הדברים בסעיף 4 בנויים על הנחה חשובה:
את התנאים בברייתא מצרפים לשיקולי ההכרעה בין התנאים במשנה. וכאן יתכן שהראשונים שקובעים הלכה כרבי עקיבא כי במשנה הלכה כמותו נגד יחיד - רבי יוחנן בן נורי - סוברים שהכלל ש"הלכה כרבי עקיבא מחברו" חל במשנה בלבד ולא מושפע כלל אם תנאים אחרים חולקים עליו בברייתא.
ורבנו חננאל כן מתחשב בברייתא וכך נראה פשוט יותר.
6.
הערה חשובה: ב"סדר הדורות", כרך ב, עמוד קע"ב [על "רבן גמליאל הזקן"] מובא, שרשב"ג בסוגייתנו - שהיה באושא - הוא רשב"ג דיבנה שהרי דיבר עם החכמים רבי יוחנן בן ברוקא ורבי חנינא ברבי יוסי הגלילי שחיו אחרי רבי עקיבא ורבי יוחנן בן נורי.
לפי זה יוצא, שבברייתא בגמרא, רשב"ג - אביו של "רבי" - חולק על בנו "רבי", וגם מובא אחריו בברייתא!
