הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

רבי עקיבא הכיר את האמורא רב קטינא?

ראש השנה לא ע"א

וקמיפלגי בדרב קטינא.
דאמר רב קטינא: שיתא אלפי שני הוה עלמא וחד חרוב, שנאמר +ישעיהו ב+ ונשגב ה' לבדו ביום ההוא.
(אמר אביי) +מסורת הש"ס: [אביי אמר]+: תרי חרוב, שנאמר +הושע ו+ יחיינו מימים.
 

1.
הגמרא קובעת שרבי עקיבא ורבי נחמיה נחלקו במימרא של רב קטינא.
רב קטינא אמר שהעולם יתקיים ששת אלפים שנה ואחר כך יחרב ל 1000 שנה. ואביי אמר שאחר ששת אלפים שנה העולם יחרב ל 2000 שנה.

2.
רבי עקיבא סובר כרב קטינא ומכיוון שהעולם ייחרב "רק" ל 1000 שנה לכן הוא דורש את מזמור שיר של יום השבת -"יום שכולו שבת" ו"מזמור שיר ליום השבת" - יום אחד.

3.
ואילו רבי נחמיה סובר כאביי שהעולם ייחרב ל 2000 שנה [שווה ערך - כביכול - ליומיים אצל הקב"ה], ולכן אינו מוגדר כ"יום שבת" ולכן דרש את "מזמור שיר ליום השבת" לא לעתיד לבוא אלא לשעבר - שבת בראשית.

4.
ראה הרחבת הסבר המחלוקת ב"מתיבתא", הערה כה.

5.
וקצת קשה, כיצד הגמרא תולה מחלוקת תנאים - רבי עקיבא ורבי נחמיה - במחלוקת אמוראים - רב קטינא ואביי!

6.
אלא יש לומר, להיפך, הדרשות של רב קטינא ואביי כנראה היו ידועות לדורו של רבי עקיבא.
- כמו בדף הקודם שהבאנו:
רש"י מסכת סוכה דף מא עמוד א:

בשיטת ר' יהודה - אותה שיטה שהיה ר' יהודה, שהיה מתלמידי תלמידיו דורש אחריו, דרש גם הוא בימיו.

כלומר, שרבן יוחנן בן זכאי הכיר את הדרשה של רבי יהודה שחי הרבה אחריו.

7.
וכמה פעמים מצינו בש"ס שתנאים התייחסו לדברי אמוראים. יתכן שעורך הגמרא הוא זה שמסביר שכך ידע כבר אותו תנא, אלא שאת הדברים לא אמר התנא במפורש, אלא האמורא אמרם בצורה מפורשת.
ועדיין קצת קשה!

8.
ואולי יש לומר שהכוונה היא שהאמורא הוא זה שהסתמך על התנא המסויים והוא לא אמר במפורש דברים אלה בשמו של אותו תנא בנוסח "אמר רב... משום רבי..." כדי שלא יהיה ספק להלכה ויחשבו שדבריו שנויים במחלוקת!

9.
ואולי לומר יותר פשוט: בדברי אגדה - כבסוגייתנו - ניתן לומר שדברים שתנאים ידעו וקבעו בנסתר התפרסמו לעין כל רק על ידי האמוראים.

9.1
לדוגמא, רב קטינא שמוזכר בסוגייתנו היה ראוי לגלות דברים נסתרים:
תולדותיו של רב קטינא:

אמורא בבלי בדור השני. מתלמידי ריש לקיש (בכורות מ"ד ע"ב). אולי היה זמן - מה בארץ ישראל. מרבותיו של רב חסדא (ב"מ דף ע"ט ע"א). מצינו: "אמר ליה רב מרדכי לרבא: 'יתיב רק קטינא תיובתא'" (שבת דף נ' ע"ב). יש ממנו כמה מאמרי אגדה בש"ס. היה מופלג בחסידות וזכה לגילוי מלאכים ואף דיבר עמם בדברי הלכה (מנחות דף מ"א ע"א). מסופרות נפלאות נוספות עליו (ברכות דף כ"ט ע"א). גם בנו רב דניאל בר קטינה היה מופלג בחסידות ובעל מופת (תענית דף ט' ע"ב).

אמנם אביי לא היה באופיו כרב קטינא, ובאמת יש מפרשים שהמחלוקת בין רבי עקיבא לרבי נחמיה היא רק בדברי רב קטינא, ואביי הגיב רק אחר כך.