חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

ראש השנה כג-כט

1. באיזה עניין נזכר:

א. "משמהיג"?
ב. "פחי נפש"?
ג. "אנדרטא"?
 

2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:

א. אסא, שאינו מלך יהודה?
ב. שנשק למישהו אחר על ראשו ומדוע?
ג. האישה, שזכתה מן ההפקר לכבוד רב ומדוע?
ד. הדמות, שאולי הייתה מוזמנת להיות חברה באקדמיה ללשון, חרף השכלתה הפורמלית הדלה?
 

3. מה המשותף ל:

א. אדרא, מבליגא, גולמיש?
ב. עדי קידוש החודש, חכמה הבאה ליילד, הבא להציל מן הדליקה?
ג. זאטוטים המגיעים בשבת לבית הכנסת לזמן קצר ולעדי קידוש החודש?
ד. משה ואהרון, נדב ואביהוא, אלדד ומידד?
 

4. השלם:

א. "כל הלומד תורה ואינו מלמדה דומה ל...... במדבר".
ב. "היאך מעידים על האישה ש........ ולמחר........... בין שיניה".
ג. "אפילו קל שבקלין ונתמנה........ על הצבור הרי הוא כ....... שב............".
ד. "אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו.......... מאלה".
ה. "......... לאו ליהנות ניתנו".
 

5. שונות:

א. בענייננו מתוארת פעולה מסוימת למטרות מסחר, ש"לא הייתה עוברת" את מסנני החברה להגנת הטבע. למה הכוונה?
ב. אמצעי המחשה בענייננו – היכן?
ג. למחרת יום כיפור, בעוד הציבור עסוק בבניית סוכה ובקניית ארבעת המינים, נצפה הלך המגיע למקום. מדוע הגיע לשם?
ד. ת"ח מובהק לעולם אינו מסתפק במטען הרוחני שלו, אלא שואף בכל עת ללמוד גם מהזולת, לרבות מתרבויות אחרות. על מי מחכמינו ראוי להחיל אמיתה זו?
ה. בראש השנה תקע בשופר - מהודר ביותר וכשר - אדם ירא שמים ומופלג בתורה ובחכמה, ואף על פי כן לא יצא איש ידי חובתו. הכיצד?
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר/ים:
א. הנמל הפרסי, שמעומקו היו דולים את המרגליות, נקרא כן (רש"י: "נמל של מלוכה"), כ"ג. 9 לפני ההתרחבות.
ב. "...ושאר כל הזוגות שואלין אותן ראשי דברים לא שהיו צריכים להם אלא כדי שלא יצאו בפחי נפש", כ"ג: בסיפא של המשנה השנייה.
ג. "והא ההיא ביה כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא דהוה ביה אנדרטא והוו עיילי רב ושמואל ואבוה דשמואל ולוי ומצלו התם ולא חיישי לחשדא", כ"ד: בהתרחבות.

2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:
א. בארמית, אסא הוא הדס, כ"ג. מעל אמצע העמוד.
ב. "...עמד ר"ג ונשקו (=את רבי יהושע) על ראשו אמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי רבי בחכמה ותלמידי שקבלת את דברי", כ"ה. בסוף המשנה.
ג. פעם אחת, משנראתה דמות לבנה בעשרים ותשעה לחדש, ו"כסבורים העם לומר ר"ח", הספיד רבן גמליאל הספד גדול את אמו של בן זזא "לא מפני שראויה לכך אלא כדי שידעו העם שלא קידשו ב"ד את החדש", כ"ה. בשליש התחתון.
ד. אמתו של רבי, שמומחיותה בלקסיקולוגיה (=חקר הוראת המילים) עולה מן הכתובים, כ"ו: בשליש העליון.

3. מה המשותף ל:
א. אלו הם שלושה זיהויים שונים לסוג הארז הקרוי קתרום, כ"ג. מעל שליש העמוד.
ב. לשלושתם אפשר רבן גמליאל הזקן תנועה של אלפים אמה לכל רוח אם הגיעו בשבת, כ"ג: באמצע המשנה הראשונה.
ג. שתי הקבוצות הללו זוכות לסוכריות, אם במשמעות הבסיסית או במשמעות המושאלת – "סעודות גדולות היו עושין להם שם כדי שיהו רגילים לבוא", כ"ג: לפני המשנה השנייה.
ד. שלושתם הם סמל לדמויות מופת: "שלא יאמר אדם פלוני כמשה ואהרן, פלוני כנדב ואביהוא פלוני כאלדד ומידד", כ"ה. 5 למטה.

4. השלם:
א. כל הלומד תורה ואינו מלמדה דומה להדס במדבר", כ"ג. 3 לפני ההתרחבות.
ב. "היאך מעידים על האשה שילדה ולמחר כריסה בין שיניה", כ"ה. 5 למעלה.
ג. "אפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים", כ"ה: 5 למעלה.
ד. "אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה", כ"ה: 11 למעלה.
ה. "מצות לאו ליהנות ניתנו", כ"ח. מעל לשליש התחתון.

5. שונות:
א. הכוונה לעקירת אלמוגים בעמקי הים, כ"ג. מתחת לחצי העמוד.
ב. "דמות צורות לבנה היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכותל בעלייתו שבהן מראה את ההדיוטות ואומר הכזה ראית או כזה", כ"ד. במשנה השנייה.
ג. המדובר ברבי יהושע, שנגזר עליו ע"י הנשיא, רבן גמליאל, לבוא אצלו "במקלך ובמעותיך ביוה"כ שחל להיות בחשבונך": על פי חשבונו של רבי יהושע, בגלל טעות שייחס לרבן גמליאל במועד קידוש החודש, היה יום הכיפורים אמור לחול יום למחרת מהיום שקבע הנשיא, כ"ה. בכל החלק העליון.
ד. על רבי עקיבא, שבמסעותיו הרבים היטה אוזן לשפות אחרות, ואף למד מהן משמעויות של מילים עמומות, כ"ו. 2 מעל להתרחבות השנייה.
ה. "בשופר של עיר הנדחת לא יתקע ואם תקע לא יצא מ"ט עיר הנדחת כתותי מיכתת שיעוריה", כ"ח. בשליש התחתון.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]