הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רבי עקיבא ורבי יוסי נגד תנא קמא ורבן גמליאל - כמי הלכה
ראש השנה כא ע"ב - כב ע"א
ורבי יוסי אומר אם נראה בעליל - אין מחללין עליו את השבת.
מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבם רבי עקיבא בלוד,
שלח לו רבן גמליאל: אם מעכב אתה את הרבים - נמצאת מכשילן לעתיד לבא.
1.
משמע מהמשנה שרבי יוסי חולק על תנא קמא.
2.
לכאורה גם משמע שרבי עקיבא סובר כרבי יוסי, שכעיקרון אם ברור שיהיה מי שיעיד - או בגלל שראו בעליל או בגלל שרבים באים להעיד - לא מחללים שבת.
3.
גם משמע, שרבן גמליאל סובר כתנא קמא - ולא מונעים מלחלל את השבת בשום מקרה כדי שלא להכשילן לעתיד לבוא.
4.
כלומר, רבי יוסי ורבי עקיבא חולקים על תנא קמא ורבן גמליאל.
5.
רמב"ם הלכות קידוש החודש פרק ג הלכה ד:
היה העד שראה את החדש בליל השבת חולה מרכיבין אותו על החמור ואפילו במטה, ואם יש להן אורב בדרך לוקחין העדים בידן כלי זיין, ואם היתה דרך רחוקה לוקחים בידם מזונות,
ואפילו ראוהו גדול ונראה לכל לא יאמרו כשם שראינוהו אנחנו ראוהו אחרים ואין אנו צריכין לחלל את השבת אלא כל מי שיראה החדש ויהיה ראוי להעיד ויהיה בינו ובין המקום שקבוע בו בית דין לילה ויום או פחות מצוה עליו לחלל את השבת ולילך ולהעיד.
משמע מהרמב"ם שפסק כרבן גמליאל [וכך אומר הרמב"ם עצמו בפירוש המשנה, וכן הרע"ב על המשנה].
6.
ולפי ניתוחינו לעיל ראה:
ימי שלמה הלכות קידוש החודש פרק ג הלכה ד:
[ד] היה העד חולה וכו' אלא כל מי שיראה החדש ויהיה ראוי להעיד וכו' מצוה עליו לחלל את השבת. נ"ב תנן בפ"ק דר"ה בין שנראה בעליל וכו' מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועכבן ר' עקיבא שלח לו רבן גמליאל וכו' ופסק רבינו כרבן גמליאל וכן פסק בפירוש המשניות וכ"כ הרב ברטנורא ז"ל
ואף על גב דקי"ל הלכה כר' עקיבא מחבירו
כעיקרון הלכה כרבי עקיבא נגד תנא בודד שחולק עליו, ולכן היה צריך לכאורה לפסוק כרבי עקיבא נגד רבן גמליאל.
פסק כרבן גמליאל משום דת"ק דר' יוסי קאי כוותיה דאפי' נראה בעליל דאין צורך תו לבי"ד להעדים אפי"ה מחללין והיינו כרבן גמליאל
אלא שתנא קמא סובר כרבן גמליאל וממילא מתאים לכלל שאין הלכה כרבי עקיבא נגד חבריו, כלומר, אין הלכה כרבי עקיבא נגד רבן גמליאל ונגד תנא קמא יחדיו [יחיד ורבים הלכה כרבים].
והו"ל תרי לגבי ר' עקיבא
וקי"ל ולא מחביריו כן נ"ל ברור ועי' להרב שושנים לדוד ז"ל שעמד על הרב תוס' יום טוב ז"ל ובמ"ש ניחא ודוק.
ואמאי דתנן בין שנראה בעליל וכו' דנקט שאינו פשוט תחילה עיין בריש מועד קטן בין ממעין וכו' ופריך בש"ס השתא וכו' ובריש מס' טבול יום בין קלות וכו' ועי' למרן החבי"ב ז"ל בשיירי כנסת הגדולה בכללי הש"ס אות ע"ח.
7.
אלא שעדיין קצת קשה, שהרי רבי יוסי סובר כרבי עקיבא וממילא יש שני חכמים - רבי יוסי ורבי עקיבא - נגד שני חכמים אחרים - תנא קמא ורבן גמליאל, ומה ההכרעה במקרה כזה?
8.
ונראה, שדעת "תנא קמא" "שווה" יותר מתנא יחיד אחר, כי הכלל בדרך כלל הוא, שהלכה כתנא קמא נגד תנא בודד שחולק עליו - ויש אומרים שהלכה כתנא קמא אף נגד רבים [כי "תנא קמא" נחשב כ"סתם משנה"], ולכן בסוגייתנו הלכה כתנא קמא נגד רבי יוסי ורבי עקיבא והוא סובר כרבן גמליאל, כי אי אפשר לומר ש"תנא קמא" רק "מקזז" את דעת רבי יוסי, כי אז נשאר רבן גמליאל נגד רבי עקיבא, וחוזר הכלל שהלכה כרבי עקיבא מחברו,
8.1
אלא אם נאמר שאין הלכה כרבי עקיבא נגד רבן גמליאל מכיון שרבן גמליאל - רבן גמליאל דיבנה - היה נשיא ורבו של רבי עקיבא. אבל אם זה נכון הרי שמלכתחילה לא קיימת שאלה שהרי הלכה כרבן גמליאל נגד רבי עקיבא.
9.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תרסא:
תנא קמא וחכמים דפליגי, לימדנו הרא"ש ז"ל בפרק הפועלים סי' י"א דהלכה כחכמים וז"ל שם והלכה כחכמים ולא כסתמא דרישא דאשכחן כמה סתמי דיחידאי אינון כדאמרינן סתם מתניתין ר"מ אבל לשון חכמים כולל רבים ע"כ
...
ואי קשיא על הרא"ש הא קשיא דבס"פ כל הכלים דף קכ"ו ב' מוכח בהדיא דסתמא עדיף מלשון חכמים דהכי איתא התם דרש ר"י נפחא אפתחא דריש גלותא הלכה כר"א (דבעינן קשור ותלוי) מתיב רב עמרם ומדבריהם למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת א"ל אביי מאי דעתיך משום דקתני סתמא נגר הנגרר נמי סתמא היא (וסתם לן כר"א דאסר) ואפ"ה מעשה רב ע"כ שמעינן שפיר דדוקא משום דאית לן סתמא דומדבריהם למדנו דאתיא כרבנן ומשום טעמא דמעשה רב הוא דמסקינן כרבנן הא לאו הכי הוה עבדינן עיקר מסתמא דנגר הנגרר דאתיא כר"א טפי מחכמים שהוזכרו שם במשנה הפך דברי הרא"ש
אבל דבריו שאין הלכה כתנא קמא נגד "חכמים" הם דווקא כשמוזכר "חכמים" במשנה, אבל נגד שני חכמים בודדים יתכן שהלכה כמותו.
10.
ולא משמע כך כמסוכם:
אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, [הלכה] טור רסב:
תנאים שחולקים על תנא קמא במשנה, יש להם דין של רבים נגד יחיד, והלכה כמותם.
11.
אולם כל דברינו לעיל בספק גדול שהרי הגמרא ממשיכה:
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף כב עמוד א:
מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבן רבי עקיבא כו'. תניא, אמר רבי יהודה: חס ושלום שרבי עקיבא עיכבן. אלא שזפר - ראשה של גדר - עיכבן, ושלח רבן גמליאל והורידוהו מגדולתו.
יש אומרים שרבי יהודה בברייתא חולק על הנאמר במשנה, אבל המשנה כן סוברת שמדובר ברבי עקיבא ומתאים לדיוננו לעיל.
אבל אם רבי יהודה "מתקן" את המשנה ואומר שלא מדובר במשנה ברבי עקיבא עצמו, הרי שברור שהלכה כרבן גמליאל, שהרי רבן גמליאל ותנא קמא סוברים נגד רבי יוסי, ולכן הלכה כמותם! [כי אמנם בדרך כלל הלכה כרבי יוסי, אבל לא נגד רבים - תנא קמא ורבן גמליאל].
