בינוניים תלויין ועומדין
ראש השנה טז ע"ב
"אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים - תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו - נכתבין לחיים, לא זכו - נכתבין למיתה".
צריך ביאור, מהי המשמעות שבעשרת ימי תשובה בינוניים 'תלויים ועומדין', מה נשתנה מלפני ראש השנה?
ולמה צריכים הבינוניים להכתב בספר מיוחד כבר בראש השנה במקום שיהיו נכתבין רק אחר יום הכפורים בספר המתאים?
ועוד קשה, הרי תלויין ועומדין הם שני הפכים – אם תלויין באויר אינם עומדין, ואם עומדין על הארץ הרי שאינם תלויין.
אלא שאמרו במסכת קידושין דף מ ע"א:
"ת"ר: לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה, שנאמר: (קהלת ט, יח) וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה, בשביל חטא יחידי שחטא - אובד ממנו טובות הרבה".
לכן דוקא בימי הדין שבין כסא לעשור חייב כל אדם לראות את עצמו כבינוני, וצריך הוא לדעת שכבר נרשם במרום פסק דינו, רק לא הוכרע אם לשבט או לחסד.
ופירוש "תלויין ועומדין" שיראה את עצמו כמי שעומד על ערימת זכויותיו וחבל התלייה כבר כרוך על צווארו. והיה אם יעבור עבירה אחת – יתמעט גובה זכויותיו, רגליו יהיו תלויות באויר כשהוא תלוי בצווארו. אך אם יעשה מצוה אחת – תגבה קומתו, והחבל הכרוך על צווארו כבר לא יהיה כה מתוח, ונקל יהיה לו להתיר את עניבת החנק ולהסירה מעל ראשו.
ובזה יתבאר הא דאמרי אינשי "סוף גנב לתליה". והרי אין זו דרכה של תורה לקטרג כך, כלשון הרמב"ם: (הלכות רוצח ושמירת הנפש יג, יד) "התורה הקפידה על נפשות ישראל בין רשעים בין צדיקים מאחר שהם נלוים אל ה' ומאמינים בעיקר הדת, שנאמר (יחזקאל לג, יא) אמור אליהם חי אני נאם ה' אלהים אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה". וכיצד אם כן יתקיים הא דקי"ל: קול המון כקול שדי?
אלא שסוף גנב להיות מאותם התלויין ועומדין, שאינם זזין משם עד שעושים תשובה.
ובספר הליקוטים כתב יד לבעל הסולם (מקבץ בני היכלא 6) פירש כך:
בינונים תלויים ועומדים וכו'.
פירוש, פעמים "עומדים", על רגליהם בעבודתו ית',
שיש להם בסיס חזק לעמוד עליו,
ופעמים הם כמו "תלויים" בין שמים וארץ, בלימה.
וזהו תלויים ועומדים: פעמים תלויים , ופעמים עומדים.
