על רוב מים
ראש השנה יד ע"א
"רבי עקיבא אומר: באספך מגרנך ומיקבך, מה גורן ויקב מיוחדין - שגדילין על רוב מים, ומתעשרין לשנה שעברה, אף כל שגדילין על רוב מים - מתעשרין לשנה שעברה, יצאו ירקות שגדילין על כל מים ומתעשרין לשנה הבאה".
רש"י פירש: "רוב מים - הם מי גשמים, שרוב זרעים גדילים על ידם".
וקשה,
א. למה נקראים מי גשמים רוב מים, הלא מדובר ברוב זרעים ולא ברוב מים?
ב. למה לא נקראים מי הגשמים כשמם, מה בכך שרוב זרעים גדילים על ידם?
ג. מה הטעם לכך שאם גדילין על רוב מים יהיו מתעשרין לשנה שעברה?
אלא יש לפרש שרוב מים פירושו מים רבים, ולא חלק הארי של המים. כך פירוש המילה 'רוב' כבר בשלושת המשניות הראשונות שבהן היא נזכרת:
במסכת ברכות ז משנה ז: "רבי יוסי הגלילי אומר לפי רוב הקהל הן מברכין" – לא רובו של הקהל אלא הקהל הרב.
במסכת פאה א משנה ב: "אין לפאה שיעור הכל לפי גודל השדה ולפי רוב העניים ולפי רוב הענוה" – לא רובם של העניים והרוב של הענוה, אלא העניים הרבים והענוה הרבה.
במסכת פאה ו משנה ו: "וכי מרוב העמרים יופי כח של בעל הבית, או הורע כחו?" – לא רובן של העמרים אלא העמרים הרבים.
ומעתה מבואר טעמו של רבי עקיבא. עונת החורף היא עת ירידתן של ממטרי מים רבים, וכל שנה יש לה את עונת החורף שלה. לכן הגידולים שקיומם תלוי באותם הגשמים נידונים על פי השנה בה ירדו. ואילו הגידולים המושקים בכל מים שהם ובכל זמן שיהיה, אינם תלויים בזמן ובעונות השנה, והשנה נקבעת בהם רק על פי לקיטתם.
כיוצא בזה באסתר י, ג: כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו. הגמרא דרשה במסכת מגילה דף טז ע"ב: "לרוב אחיו - ולא לכל אחיו", וכך הובא במפרשים. אלא שהגמרא עצמה בדף שלפני כן (דף טו ע"ב) פירשה את המילה 'רוב' במשמעות של רבים, כפירושה בכל מקום בלשון המקרא.
"ויספר להם המן את כבוד עשרו ורב בניו, וכמה רב בניו? - אמר רב: שלשים, עשרה מתו, ועשרה נתלו, ועשרה מחזרין על הפתחים, ורבנן אמרי: אותן שמחזרין על הפתחים שבעים הויא, דכתיב שבעים בלחם נשכרו, אל תקרי שבעים אלא שבעים. ורמי בר אבא אמר: כולן מאתים ושמונה הוו".
