הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

דין דרבנן "קודם" לדין תורה

ראש השנה יב ע"א

ולירקות. תנא: לירקות ולמעשרות, ולנדרים. לירקות מאי נינהו - מעשר ירק, היינו מעשרות! - תנא דרבנן וקתני דאורייתא. - וליתני דאורייתא ברישא! - איידי דחביבא ליה אקדמה. - ותנא דידן: תנא דרבנן וכל שכן דאורייתא.רים.

1.
הגמרא שואלת מדוע הברייתא מזכירה "ירקות" וגם "מעשרות", הרי גם לגבי ירקות מדובר ב"ראש השנה" שלהם לעניין מעשרות.

2.
עונה הגמרא שיש גידולי קרקע שחיוב מעשרותיהם הם מדאורייתא, והם מוזכרים בברייתא ב"מעשרות", ויש גידולי קרקע שחיוב מעשרותיהם הם מדרבנן והם נכללים ב"ירקות".

3.
ועל זה שואלת הגמרא מדוע הברייתא מונה לפי הסדר של "לירקות ולמעשרות", כלומר, דין דרבנן קודם לדין דאורייתא!

4.
עונה הגמרא: "איידי דחביבא ליה אקדמה", דין דרבנן "חביב" יותר לתנא ולכן הקדים אותו ל"מעשרות" - דין תורה.

4.1
הליכות עולם שער שלישי פרק ב אות יט
יט. אורחיה דתנא למנקט ברישא מה דאתי מדרשא והדר מייתי מאי דכתיב בהדיא בקרא וטעמא משום דהאי דאתי מדרשא חביבא ליה טפי ומקדימו
כגון בריש יבמות חמש עשרה נשים בתו ובת בתו וכו' ומפרש בגמרא דהאי דאקדים בתו משום דאתיא מדרשא חביבא ליה ואקדמה וכן בריש נדרים:

5.
וממשיכה הגמרא לנמק את משנתנו שמנתה רק "ירקות" - שמעשרותיהם מדרבנן ולא מנתה כלל "מעשרות" שהם מעשרות מדאורייתא על גידולי קרקע שאינם ירקות. ואת דין "מעשרות" דאורייתא נלמד ב"קל וחומר" מדין מעשרות בירקות שהם מדרבנן.

6.
נראה לומר, שגם המשנה וגם הברייתא נוקטים שיש עניין מיוחד בכתיבת דין דרבנן דווקא. המשנה מסתפקת בכתיבת הדין מדרבנן ומסתמכת על כך שהלומדים יסיקו מכך גם על דין מעשרות דאורייתא [שמעשר שלהם יהיה באחד בתשרי], ואילו הברייתא אמנם "מעדיפה" את דין דרבנן אלא שבכל זאת מציינת אחריו גם את דין תורה - "מעשרות" - שעל שאר גידולי אדמה שאינם ירקות.

7.
ועדיין קצת קשה שהרי מצינו בכל הש"ס העדפות מודגשות דווקא לדיני תורה [במסכת שבת למשל לא מקדימים דיני "שבות" מדרבנן לדינים שהם אסורים מדאורייתא]!
8.
ויש לומר שבסוגייתנו מדובר "רק" לעניין זה של ראש השנה למעשר פירות ולמעשר ירקות שהם באחד בתשרי. אין כאן דינים שונים אלא דין זהה. [ולכן גם הביטוי "קל וחומר" בסוגייתנו איננו כמשמעותו הרגילה אלא "סימן" בלבד - ראה בפרשנים].

9
ובכל זאת נראה להוסיף: הברייתא היא המשך למשנה. רבי יהודה הנשיא מקצר בדבריו [דברים שבעל פה אין לך רשות לכותבם] וכתב רק את הדין שנוכל להסיק ממנו את הדין הנוסף, ולכן כתב רק "ירקות " - דין דרבנן. והברייתא ממשיכה "לירקות ולמעשרות", כנראה שהברייתא מתכוונת לומר שכך היא גם כוונת המשנה עצמה אלא שהמשנה הסתפקה רק בכתיבת הדין המחודש באופן שנוכל להסיק ממנו את הדין דאורייתא = "מעשרות". ויתכן שלזה מתכוונים שני ההסברים בגמרא.