סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 876
"כמאן כרבי אליעזר דאמר בתשרי נברא העולם"
ראש השנה כז ע"א
הטורי אבן הקשה על מה שנחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע, אם בניסן עתידים להיגאל או בתשרי, איך אפשר לתלות את הגאולה בזמן מסוים בתשרי או בניסן, הרי אחד מ-י"ג עיקרים שצריך לצפות למשיח בכל יום ויום שיבוא. וכ"כ לעתיד לבוא שואלים את האדם: ציפית לישועה, וכפי שאומר הנביא: "אם יתמהמה אחכה לו כי בוא יבוא לא יאחר", האם בכל שאר החודשים חו"ש אין צורך להמתין? וכמו כן מה שהגמ' בסנהדרין צ"ז אומרת: ש"במוצאי שביעית בן דוד בא", האם בכל שאר השנים אין צורך לחכות לבן דוד? ובפרט שהרי ידועה הברייתא בעירובין מ"ג: שאם אדם נודר "הריני נזיר ביום שבן דוד בא" אסור לו לשתות יין בכל ימות החול, חוץ משבתות וימים טובים (בימים טובים המשיח לא יכול להגיע, בגלל תחומים למעלה מ – 10 ט'), ואם נאמר כרבי יהושע שבניסן עתידים להיגאל, או כר"א בתשרי, או במוצ"ש בן דוד בא, אז מדוע אסרו עליו לשתות יין בכל ימות החול? מתרץ הטורי אבן: שאין שום קוש', משום שישנן שתי אפשרויות לגאולה. כתוב בפסוק: "אני ה' בעתה אחישנה", אמנם יש קביעות זמן של בעתה, אבל הגמ' אומרת: שאם זכו אחישנה, ורק אם לא זכו בעתה. וא"כ אמנם לפי הזמן של בעתה, נחלקו ר"א ור"י מתי נקבע זמן הגאולה. ר"י סובר: בניסן, משום שבניסן היתה הגאולה הראשונה, וזהו "ליל שימורים", לילה המשומר לגאולה, ואילו ר"א סובר: שקביעות הזמן של בעתה זה בתשרי, שבתשרי עתידים להיגאל, וכך גם הגמ' בסנהדרין שאומרת: שבמוצ"ש נגאל זה הזמן של בעתה, אבל בודאי יזכו כלל ישראל, והגאולה תבוא במהרה.
וזהו שנאמר בחבקוק: "אם יתמהמה חכה לו", צריך בכל יום ויום לצפות לישועה, שמא יזכו כלל ישראל שהקב"ה יחיש לגאלם. הנצי"ב בפירושו על התורה ב"העמק דבר" מבאר על הפסוק: "ליל שימורים", שזה לא רק בזמן של בעתה, אלא אפי' על הזמן של אחישנה ג"כ שייכת המחלוקת של ר"א ור"י אם בניסן או בתשרי עתידים להיגאל, משום שבאותם זמנים הם מסוגלים יותר שיזכו לאחישנה, וכ"כ "במוצ"ש בן דוד בא", אין הכוונה שרק אז הוא יכול לבוא, אלא שזהו זמן המסוגל יותר לביאתו של משיח בן דוד.
(הרה"ג מרדכי גליס שליט"א)
