סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

כי תניא ההיא במוסתקי – אלת המסטיק

 

"... ולית ליה לרבי אליעזר הא דתנן: שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות, ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי? אמר רב אשי: כי תניא ההיא במוסתקי" (ביצה, לג ע"ב).  

פירוש: ולית ליה [וכי אין לו, אינו מקבל] ר' אליעזר הא דתנן [הלכה זו ששנינו במשנה]: שובר אדם את החבית כדי לאכול ממנה גרוגרות, ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי? הרי שכשאינו מתכוון בכך כדי לעשות כלי מותר לכתחילה ולדבריו שם פטור אבל אסור! ומשיבים: אמר רב אשי: כי תניא ההיא [כאשר שנויה אותה ברייתא] שמתירה, הרי זה במוסתקי בחבית שהיתה שבורה קודם, והיו חלקיה מדובקים בכעין זפת, שכאשר שובר אותה לצרכו לא שבר כלי שלם, ובודאי שאין בכך משום עשיית כלי (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: אלת המסטיק    שם באנגלית:  Mastic tree, Lentisk   שם מדעי: Pistacia lentiscus

שם נרדף במקורות: מוסתקי, מסתיכי, מצטיקי, לוט, בכאים?     שמות בשפות אחרות: ערבית - מסתיכּ, סריס


נושא מרכזי לעיון: לזיהוי המוסתקי

 
בדברי רש"י בסוגייתנו ניתן למצוא תיאור מפורט של זהות המוסתקי ולמאפייניו: "במוסתקי - חבית שבורה שמדבקין שבריה בשרף של עץ שקורין שף, שעושין הימנו זפת וקורין אותו ריישינ"א, וריחו דומה לריח לבונה, ובלשון ערבי קורין אותו מוסתק"י, ומדבקין בו קערות חרס הנשברים, כך אמר לי רבי שמואל המכונה חסיד מן ברבשט"א (שם כפר בצרפת), וכיון דרעועה היא ליכא למגזר בה שלא יתכוון לעשות כלי. שף וריישינ"א (בצרפתית résines ובאנגלית resin) פירושם שרף עצים. ח. י. קאהוט ב"ערוך השלם" (ערך "מסטיכי") מביא את דברי הערוך (ערך זה איננו מופיע בכתבי היד בסיליאה, ונציא ושונצינו): "מדרש ב"ר פרשת וירא יעקב כי יש שבר, נכאת שעוה ולוט מסטיכי פי' בל"י רומי וישמעאל מין שרף הנוטף ממין עץ ויש לו תועלות ברפואה. ויש בנוסחאות כתוב בהם מצטיכא". בנוסחים שלפני כתוב "מסתקי – ... פירוש קציעות מהודקין בתוך החבית. פ"א חבית רעועה דהויא כמו שנשברה מערב יום טוב".

המוסתקי (ביוונית ובפיניקית נקרא "מסטיכה" Μαστιχα ומשמעו "לעיסה" או "ללעוס". באנגלית "Mastic" או "Mastix") הוא שרף המופק מתוך עצי אלה ובעיקר מהמין הנקרא אלת המסטיק (Pistacia lentiscus) (תמונה 1), שממנו מפיקים בעיקר את תבלין המסטיקא הנמכר בחנויות ובשווקים. ביוון הוא מכונה "הדמעות של כיוס" בגלל מראהו הדומה לדמעות המופק באי היווני כיוס. לדעת י. פליקס (עץ פרי למינהו, עמ' 263 הערה 6) מקור השם בכאים(1) המופיע במקרא הוא בבכי ומתייחס לעצי האלה בגלל השרף הדומה לדמעות הבוכה.

מדרש בראשית רבה (מקץ, פרשה צא) מזהה את ה"לט" עם שרף אלת המסטיק. אומר המדרש: "קחו מזמרת הארץ בכליכם ר' יהושע דסיכנין בש' ר' לוי דברים שהן מזמרין בעולם ... ולוט מסטיכי עבידה בול וכו'". בנוסחאות אחרות נכתב מסטקי או מסתיקי. עביד בול פירושו עשוי שרף מוצק. הרד"ק (בראשית, לז) נקט בפירוש זה וכתב: "ולוט פירשו בב"ר (צ"א) משטכי". על שרף זה אנו לומדים בתוספתא (שבת, פי"ב הלכה ח'): "אין לועסין מוסתכי בשבת. אימתי בזמן שמתכוין לרפואה, אם מפני ריח הפה הרי זה מותר וכו'". נוכל להסיק מהלכה זו שמדובר בשרף רפואה צמיג, בעל ריח נעים, המסוגל להפיג ריחות אחרים. מסוגייתנו משתמע שהמוסתקי שימש גם כדבק להדבקת כלים שבורים. גם היום משתמשים בשרף האלה לייצור דבק היפוקסי.

אלת המסטיק היא שיח או עץ דו-ביתי נמוך (1-5 מ'), ירוק עד בעל ריח חזק של שרף. הצמח גדל באזורים יבשים וסלעיים בתחומי אגן הים התיכון במגוון תנאים סביבתיים. הוא עמיד בפני קרה וגדל על כל סוגי הקרקעות כולל קרקעות גירניות. אלת המסטיק איננה נפגעת מריכוזי מלח גבוהים בקרקע ולכן היא נפוצה מאד בקרבת הים. בישראל אלת המסטיק נפוצה בחורש הים תיכוני ובעיקר בחלקים החמים של אזור התפוצה. היא מהווה מרכיב חשוב בחברת החרוב ואלת המסטיק ומאכלסת את רצועת הסלעים הסמוכה לחופי הים התיכון. כאשר אלת המסטיק איננה מופרעת היא יכולה להתפתח לעץ בעל גזע אחד, אולם כריתה, רעיה ושריפות גרמו לכך שרוב הפרטים בעלי מבנה שיח שרוע.

את השרף אוספים על ידי חיתוך קליפת העץ בגזע ובענפים הראשיים ואיסוף טיפות המוהל המפעפעות. "חליבת" העצים מתבצעת בחודשי הקיץ בין יוני לספטמבר. לאחר איסוף ושטיפה מניחים את השרף לייבוש בשמש. גושי השרף בעלי ריח חזק וצבעם בצבע שנהב (תמונה 2). בימינו עיקר ייצור שרף אלת המסטיק מתבצע בלבנון, סוריה, טורקיה ובדרום האי היווני כויס באזור הנקרא מסטיקוחוריה (כפרי המסטיק ביוונית) וממנו מייצאים את השרף המשמש כיום לצורכי מזון ותעשייה. בעבר שימש השרף בעיקר לצורכי רפואה כפי שנאמר בתוספתא (שבת).
 

    
תמונה 1. אלת המסטיק   תמונה 2. גבישי שרף אלת המסטיק        מקור

 


(1) "וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה' וַיאמֶר לא תַעֲלֶה הָסֵב אֶל אַחֲרֵיהֶם וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל בְּכָאִים" (שמואל ב פרק ה כ"ג). תרגום יונתן מפרש באופן כללי שבכאים הם אילנות. ברד"ק שם אנו מוצאים זיהוי ספציפי יותר: "ממול בכאים - ת"י מקביל אילניא ופירשו בהם האילנות הנקראים בדברי רז"ל תותים וכמוהו עוברי בעמק הבכא".


 

רשימת מקורות:

י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי: צמחי התנ"ך וחז"ל.

לעיון נוסף:

בויקיפדיה - "מסטיקא".
באתר "צמח השדה": "אלת המסטיק".
 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר