סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

 

היכר ציר

מנחות לג ע"א

 
"ואמר רב יהודה אמר שמואל: במזוזה הלך אחר היכר ציר. מאי היכר ציר? אמר רב אדא: אבקתא".

פירש רש"י: "הלך אחר חור שבסף שציר הדלת סובב בו ההוא צד שהחור בו חשיב בית". וכך יש לפרש גם את כוונת הרמב"ם: (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ו, יא) "מקום שהציר נראה עמו שם קובעין את המזוזה".

וצריך להבין למה מקום החור נחשב לבית.

פירש בפסקי רי"ד: "שכן דרך סגירת הבתים לעשות החורים לצד פנים". ולפני כן פירש שדין היכר ציר הוא רק בבתים המסופקים, היות: "שיש בתים שאדם מושך אליו הדלתות מבחוץ לצד פנים ונועל". משתמע בדבריו שלהיכר ציר יש משמעות רק במקומות שדרך הרוב לעשותו בצד הפנימי.
ועדין צריך ביאור, למה דרכם היתה לעשות את החורים לצד פנים.

ומבואר על פי האמור במסכת ביצה דף יא ע"ב: "אמר רבי שמעון בן אלעזר: מודים בית שמאי ובית הלל שמסלקין את התריסין ביום טוב, לא נחלקו אלא להחזיר. שבית שמאי אומרים: אין מחזירין, ובית הלל אומרים: אף מחזירין. במה דברים אמורים - בשיש להן ציר, אבל אין להן ציר - דברי הכל מותר. והתניא: במה דברים אמורים - בשאין להן ציר, אבל יש להן ציר - דברי הכל אסור! - אמר אביי: בשיש להן ציר מן הצד - דברי הכל אסור, אין להן ציר כל עיקר - דברי הכל מותר, כי פליגי - בשיש להן ציר באמצע". ופירש רש"י: "בשיש להן ציר - ידות לשני ראשין, דדומות לבנין". הראיה לכך שהמדובר הוא באיסור בנין מדברי הגמרא לפני כן: "דאין בנין בכלים ואין סתירה בכלים".
ועולה מדברי הגמרא שבעזרת הצירים ננעלים התריסים ונעשים כמחוברים לקרקע. ומבואר מכאן שמדובר בדלת נשלפת, ודרך שוכני הבית לתחוב את ציריה בחריצים המיועדים לכך הנמצאים בתוך הבית בכדי לנעול את הפתח בפני שוכני חוץ. (בראשית יט, י) וַיָּבִיאוּ אֶת לוֹט אֲלֵיהֶם הַבָּיְתָה וְאֶת הַדֶּלֶת סָגָרוּ.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר