הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"מתקיף"

ביצה י"ב ע"א

גמרא. תני תנא קמיה דרבי יצחק בר אבדימי: השוחט עולת נדבה ביום טוב לוקה.
אמר ליה: דאמר לך מני - בית שמאי היא, דאמרי: לא אמרינן מתוך שהותרה הוצאה לצורך - הותרה נמי שלא לצורך. דאי בית הלל - הא אמרי: מתוך שהותרה הוצאה לצורך - הותרה נמי שלא לצורך. הכא נמי, מתוך שהותרה שחיטה לצורך - הותרה נמי שלא לצורך.
מתקיף לה רבה: ממאי דבית שמאי ובית הלל בהא פליגי? דלמא בערוב והוצאה לשבת ואין ערוב והוצאה ליום טוב קא מיפלגי? מר סבר: ערוב הוצאה לשבת וערוב הוצאה ליום טוב, ומר סבר: ערוב הוצאה לשבת, ואין ערוב הוצאה ליום טוב, כדכתיב +ירמיהו יז+ ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת, בשבת - אין, ביום טוב - לא. - מתקיף לה רב יוסף: אלא מעתה ליפלגו באבנים! אלא, מדלא מפלגי באבנים, שמע מינה: בהוצאה שלא לצורך פליגי.

1.
"מתקיף" פירושו קושיה מסברא מאמורא מסויים על דברי אמורא אחר. אמנם יש לדון מדוע דווקא ביטוי זה נבחר כאן והרי יש סגנונות רבים להדגשת קושיה, בסוגייתנו למשל אפשר היה לומר "אמר רבה, ממאי..." [הביטוי "ממאי" מבליט קושיה] ובהמשך, במקום "מתקיף לה רב יוסף" אפשר לנסח: "אמר רב יוסף אלא מעתה..." ויש לזה משמעות זהה של קושיה [הביטוי "אלא מעתה" מבליט קושיה].

2.
בסוגייתנו תופעה מעניינת, ה"מתקיף" של רב יוסף [ה"מתקיף" השני בקטע הגמרא הנ"ל] הוא כלפי ה"מתקיף" של רבה.

2.1
ורש"י מדגיש עובדה זו:
רש"י מסכת ביצה דף יב עמוד א:
מתקיף לה רב יוסף - אהך אתקפתא דרבה.

2.2
כלומר: רבה הקשה על רב יצחק בר אבדימי. ורב יוסף הקשה על רבה, וממילא מסכים עם רבי יצחק בר אבדימי.