סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

בדעת ר' יוחנן שצריך להשתדל בפרנסה

תענית כא ע"א


דף כא. אילפא ור' יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא אמרי ניקום וניזיל וניעבד עיסקא ונקיים בנפשין אפס כי לא וגו' אזלו וכו'.

והנה יעוי' ברפ"ו דברכות (לה:) דנחלקו רשב"י ור' ישמעאל בדכ' "ואספת דגנך", דר"י ס"ל דכוונת התורה כפשוטו "דהנהג בהן מנהג דרך ארץ", אולם רשב"י ס"ל דוכי אפשר דאדם חורש וזורע וכו' "תורה מה תהא עליה", אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים וכו', ולכן אין "להשתדל בפרנסה" אלא יעסוק בתורה בכל עת ואחרים יעשו מלאכתו. אמר אביי הרבה עשו כר"י ועלתה בידן ומאידך הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן וכו' ע"ש. וכן מצינו בכולא הש"ס דהרבה תנאים ואמוראים "השתדלו בפרנסתן" כדס"ל לר' ישמעאל ולא כרשב"י.

וה"נ מבואר הכא דס"ל לר' יוחנן ואילפא כר"י שצריך להשתדל בפרנסה. ורק מדשמע ר' יוחנן לדאמרו מלאכי השרת דנזרוק עליהם האי כותל על שמניחים חיי עוה"ב ועוסקים בחיי שעה וכו' חזר לתלמודו אך בלי זה היה ממשיך להשתדל בפרנסתו, מדס"ל דהעיקר כר"י.

וה"נ מצינו בנדה (כד:) דהיה ר' יוחנן "קובר מתים" ע"ש, ונר' דעשהו "לפרנסתו" ולא לגמ"ח בעלמא, דודאי היה אפשר להעשות ע"י אחרים ולא היה מניח תלמודו עבור זה אא"כ הוי לצורך "פרנסתו". וכן יעוי' בפ"ק דשבת (יא.) דתניא חברים שהיו עוסקים בתורה מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפילה, א"ר יוחנן ל"ש אלא כגון רשב"י וחבריו "שתורתן אומנותן" אבל כגון אנו מפסיקין לק"ש ולתפילה וכו', ופירש"י וז"ל, אבל אנו, הואיל ומפסיקין תורתינו לאמנותינו כ"ש שנפסיק לתפילה, עכ"ל יעו"ש. וא"כ מבואר כנ"ל שהיה ר' יוחנן עוסק ומשתדל בפרנסה ע"י "אומנות" ואף היה "מפסיק מתורתו" עבור זה.

והנה יעוי' ברמב"ם בפ"ו דתפילה ה"ח שכ' וז"ל, מי שהיה עוסק בת"ת והגיע זמן התפילה פוסק ומתפלל, ואם היתה "תורתו אומנותו" ואינו עושה מלאכה כלל והיה עוסק בתורה בשעת תפילתו אינו פוסק, שמצות ת"ת גדולה ממצות תפילה וכו' עכ"ל ע"ש. ויעוי' ב"ערוך השולחן" בה' תפילה (סי' קו' סי"א יב') שתמה מאוד על הרמב"ם וז"ל, ודע שדברי הרמב"ם בענין זה תמוהים מאוד, שכ' בפ"ו ה"ח מי שהוא עוסק בת"ת וכו', ואם היתה תורתו אומנותו וכו', עכ"ל הר"מ. והוא תימה, שהרי בגמ' א"ר יוחנן לא שנו אלא כגון רשב"י וחבריו אבל אנו מפסיקין וכו', וכש"כ הטושו"ע, וכיון דר"י הפסיק א"כ כ"ש אנחנו, ור"י פשיטא שהיתה "תורתו אומנותו", וא"כ איך כתב הרמב"ם דמי שתו"א אינו פוסק, האם אנחנו גדולים מר' יוחנן? וצע"ג. ונר' שהר"מ מפרש מה שאמר ר"י "כגון רשב"י וחבריו" לא מיירי מצד גודל מעלתם ושקידתם אלא מפני שלא עשו שום מלאכה להתפרנס, אבל שאר תנאים ואמוראים היה להם איזה פרנסה כמפורסם בש"ס, ולכן מפסיקין. ולפי"ז גם האידנא מי שאין לו שום מלאכה ג"כ לא מפסיק וכו', עכ"ל הערה"ש יעו"ש.

והיינו כמבואר בגמ' הכא דס"ל לר' יוחנן כר"י דצריך להשתדל בפרנסה וכדעביד עובדא בנפשיה, וכמבואר בגמ' בנדה שם. [וע"ע מש"כ בקונ' "ובחרת בחיים" דהבאנו מכולא הש"ס דהרבה תנאים ואמוראים השתדלו ועסקו בפרנסתם בעצמם וכדס"ל לר' ישמעאל, יעו"ש, ותמצא נחת.]

ועפי"ז יש ליישב גם לתוס' בפ"ק דשבת שם בד"ה כגון אנו מפסיקין וכו' שהק' וז"ל, והא דא"ל ר' זירא לר' ירמיה לעיל (י.) מסיר אזנו משמוע תורה וגו', י"ל דר' ירמיה "תורתו אומנותו" היתה וכו', עכ"ד ע"ש. ולכאו' צ"ע הא הוי ק"ו דאם ר' יוחנן אמר על עצמו שאין תורתו אומנותו ולכן חייב "להפסיק" מת"ת לתפילה א"כ כ"ש וק"ו לגבי ר' ירמיה שהיה ב' דורות אחריו דלא היה בדרגה ד"תורתו אומנותו", וא"כ יל"ע בתוס'. אולם לפי"ד הערה"ש אתי שפיר, דדוקא ר' יוחנן ס"ל כר' ישמעאל דצריך להשתדל בפרנסה כדכ' "ואספת דגנך" הנהג בהן וכו' ולכן צריך להפסיק מת"ת גם לתפילה וכדפירש"י דאם מפסיק לאומנותו כ"ש וק"ו שיפסיק גם לתפילה. אולם ר' ירמיה י"ל דס"ל כרשב"י שאין להשתדל בפרנסה ולכן א"צ להפסיק, ולא מדהיה בדרגה יותר גבוה מר' יוחנן, והבן בס"ד.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר