הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"הלכה כבתראי"

סוכה מג ע"ב

ערבה שבעה כיצד. ערבה בשביעי מאי טעמא דחיא שבת? - אמר רבי יוחנן: כדי לפרסמה שהיא מן התורה...
ואלא קשיא! אמר רב יוסף: מאן לימא לן דערבה בנטילה, דלמא בזקיפה?
איתיביה אביי: לולב וערבה ששה ושבעה. מאי לאו - כלולב, מה לולב בנטילה, אף ערבה בנטילה! - מידי אריא? - הא - כדאיתיה, והא - כדאיתיה.
איתיביה אביי: בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואותו היום שבע פעמים. מאי לאו - בערבה! - לא, בלולב. - והא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: בערבה! - אמר ליה: הוא אמר לך בערבה ואנא אמינא בלולב.
אתמר, רבי אלעזר אומר: בלולב, רב שמואל [בר נתן] אמר רבי חנינא: בערבה.
וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: בערבה.
אמר ליה רבא לרב יצחק בריה דרבה בר בר חנה: בר אוריא, תא ואימא לך מלתא מעליתא דהוה אמר אבוך. הא דתנן כל היום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים, - הכי אמר אבוך משמיה דרבי אלעזר: בלולב.

1.
מדוע רבא היה צריך לומר לרב יצחק בנו של רבה בר בר חנה מה אמר אביו - רבה בר בר חנה בשם רבי אלעזר?
וכן קצת קשה שהאמוראים נחלקו למעשה כיצד נהגו מבחינה היסטורית על סמך פרשנות המשנה.

2.
רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ז הלכה כג:

בכל יום ויום היו מקיפין את המזבח בלולביהן בידיהן פעם אחת ואומרין אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הושיעה נא, וביום השביעי מקיפין את המזבח שבע פעמים, וכבר נהגו ישראל בכל המקומות להניח תיבה באמצע בית הכנסת ומקיפין אותה בכל יום כדרך שהיו מקיפין את המזבח זכר למקדש.

3.
כסף משנה הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ז הלכה כג:

[כג] בכל יום ויום היו מקיפין את המזבח בלולביהן וכו'. פרק לולב וערבה (דף מ"ג:) איפליגו אמוראי אהא דתנן התם בכל יום מקיפין את המזבח אי הוי בלולבין או בערבה ופסק רבינו כרבא דאמר לר' יצחק תא אימא לך מילתא מעליא דהוה אמר אבוך הא דתנן אותו יום מקיפין את המזבח שבע פעמים הכי אמר אבוך משמיה דר' אלעזר בלולב
משום דרבא הוא בתרא.

הוא מסביר שהלכה כרבא בגמרא מפני שרבא נחשב "בתראי" [=מאוחר] ביחס לכל שאר האמוראים בסוגיה, והכלל הוא ש"הלכה כבתראי".
ונראה לומר שרבא הדגיש שכך אמר רבה בר בר חנה בשם רבי אלעזר כדי ללמדנו שזו הוכחה היסטורית לגבי מנהג ההקפות.

3.1
כמו כן יש לציין שבסוגייתנו לא מדובר במחלוקת של סברא אלא במחלוקת היסטורית, ואף במחלוקת מסוג זה תקף הכלל של "הלכה כבתראי"

ועוד שמנהגנו עכשיו הכי הוא שאנו מקיפין התיבה בכל יום פעם אחת ובשביעי שבע פעמים ואי הוה ס"ל דאותו היקף היה בערבה כיון שאין עושין ערבה זכר למקדש אלא יום שביעי בלבד לא היה לנו להקיף אלא בשביעי,
אבל כיון דס"ל דבלולב מתוך שהוטל עלינו חובה לעשות לולב זכר למקדש שבעה הנהיגונו להקיף בו זכר למקדש. ולפי זה אף בשביעי של ערבה ראוי להקיף בלולב ולא בערבה כך כתב הר"ן ושכך כתב רש"י בתשובה:

והוא מוסיף נימוק לפסיקה כרבא "ועוד שמנהגנו עכשיו". וזה תמוה מאד שהוא מביא הוכחה ממנהג בימיו לכך שאמנם הרמב"ם פסק כרבא. ובפשטות יש לומר שנפלה טעות בלשונו, וצריך להיות: "וכך מנהגנו עכשיו..."

4.
ואולי ניתן ליישב את הגירסא הקיימת בדברי ה"כסף משנה", ולומר, שכוונתו לומר שגם ממנהג "מאוחר" ניתן להסיק כיצד פסק הרמב"ם, ואולי יש בזה המשך לרעיון שהבאנו בפיסקה הקודמת, שעל סמך מנהג קיים ניתן להניח שיש בו רציפות היסטורית ומוכח שכך נהגו בזמן המשנה!