טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
והכרפס שבנהרות, והגרגיר של אפר – גרגיר הנחלים
"מתיב רב ששת: ומן המופקר שלש סעודות ותו לא? ורמינהי: הפיגם, והירבוזין, והשיטים, וחלגלוגות, והכוסבר שבהרים, והכרפס שבנהרות, והגרגיר של אפר - פטורין מן המעשר, וניקחין מכל אדם בשביעית, לפי שאין כיוצא בהן נשמר! הוא מותיב לה והוא מפרק לה: בכדי מן שנו" (סוכה, לט ע"ב).
פירוש: מְתִיב [מקשה על כך] רַב שֵׁשֶׁת: וּמִן הַמּוּפְקָר מותר לקנות רק כדי מזון שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת וְתוּ לָא [ולא עוד]? וּרְמִינְהִי [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו במשנה במסכת שביעית: הַפֵּיגָם וְהַיַּרְבּוּזִין שהם מיני עשבים ומיני הירק, כגון הַשִּׁיטִּים וַחֲלַגְלוֹגוֹת וְהַכּוּסְבָּר שֶׁצומח בֶּהָרִים, וְהַכַּרְפָּס שֶׁצומח בַּנְּהָרוֹת, וְהַגַּרְגִּיר שֶׁל אֲפָר (שדה) כל אלה פְּטוּרִין מִן הַמַּעֲשֵׂר בכל השנים, וְנִיקָּחִין (נקנים) מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית, לְפִי שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָּהֶן נִשְׁמָר. משום שצמחים אלה אינם גידולי תרבות, כרגיל, ומן הסתם גדלים בר במקומותיהם ואינם אלא הפקר. ועל כל פנים למדנו שצמחים הגדלים בר מותר לקנות אף מעם הארץ בכל כמות ואין הגבלה דווקא לכדי מזון שלוש סעודות! וממשיכים: הוּא רב ששת מוֹתִיב [היה מקשה] לָהּ קושיה זו וְהוּא גם מְפָרֵק לָהּ [פתר אותה] והיה אומר: בִּכְדֵי מָן [מזון] שָׁנוּ, כלומר: אכן, מה שהתירו לקנות פירות מצמחי בר, הריהו בכשיעור מזונו של אדם שהוא כאמור כדי מזון שלוש סעודות ולא יותר (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: גרגיר הנחלים שם באנגלית: True Water-cress שם מדעי: Nasturtium officinale
שם נרדף במקורות: אורות, גרגיר, גרגירא שם בשפות אחרות: ערבית - ג'רג'יר, קוראת אל-עין
נושא מרכזי: לזיהוי גרגיר של אפר
הגרגר המופיע במקורות מזוהה כבן-חרדל (Eruca sativa), ירק ממשפחת המצליבים (Brassicaceae), שעליו משמשים כירק בסלט ובתבשילים (ראו ב"הרחבה"). בסוגייתנו מפרש רש"י "והגרגיר של אפר - אורוג"א הגדילה באחו, אבל של גנה - חשוב הוא". מדברי המשנה (שביעית, פ"ט מ"א) המובאת בסוגייתנו ניתן להסיק שהיו שני מיני גרגיר. מין אחד גידלו כגידול חקלאי ואילו השני היה גידול בר ולכן היה פטור ממעשרות: "הפיגם והירבוזין השוטים והחלגלוגית, כוסבר שבהרים, והכרפס שבנהרות, והגרגר של אפר פטורין מן המעשרות וכו'". מוסכם על החוקרים כי 'גרגר של אפר' הוא צמח אחר ממשפחת המצליבים, אולם לזיהויו המדויק הצעות שונות.
הזיהויים השונים נובעים בין השאר מהאופן בו מבינים את המונח 'אפר'. משמעות המילה אפר היא מקום מרעה לבהמות. כנראה מקורה מהמילה האכדית – 'אַפַּרוּ' שמובנה אחו, מקום לח. י. פליקס הבין כי גם בשפת חכמים הכוונה דווקא למקום מרעה לח, הסמוך למקורות מים ולכן זיהה את הגרגר כגרגר הנחלים (Nasturtium officinale) הצומח בבתי גידול לחים (תמונות 1-2). ע. לעף זיהה את "גרגיר של אפר" עם מין אחר ממשפחת המצליבים הנקרא "טוריים מצויים" (תמונות 3-4). ז. ספראי סבר כמותו וטען שבעברית 'אפר' מציין דווקא את שטחי המרעה היובשניים המצויים בספר המדבר. משום כך ספראי זיהה את הגרגר כטוריים מצויים (Diplotaxis erucoides) – צמח זה הוא עשב חד שנתי נפוץ בארץ בעל פרחים לבנים ותרמילים שבתוכם ערוכים הזרעים בשני טורים. צמח הגדל בספר המדבר ומשמש את הבדואים כירק מאכל. לענ"ד הצעתו של י. פליקס נוחה יותר משום שהיא עולה בקנה אחד עם הלעזים המובאים על ידי המפרשים (על פי ערך שכתבה בתי שרה שקל).
 |
|
 |
|
תמונה 1. גרגיר הנחלים צילמה: שרה גולד |
|
תמונה 2. גרגיר הנחלים צילמה: שרה גולד |
 |
|
 |
|
תמונה 3. טוריים מצויים |
|
תמונה 4. טוריים מצויים |
הרחבה
רוב המפרשים והחוקרים מזהים את הגרגיר כצמח בעל השם המקראי "אורות" הנקרא היום בן חרדל מצוי. הגרגיר נאכל הן כירק והן כזרעים כדברי המשנה (מעשרות, פ"ד מ"ה): "... וחכמים אומרים אינו מתעשר זרע וירק אלא השחלים והגרגיר בלבד" והתוספתא (שביעית, ליברמן, פ"ב הלכה ט'): "השחליים והגרגיר שזרעו לזרע מתעשרין זרע וירק, זרע לירקן מתעשרין ירק וזרע וכו'". נאכלו עליו העסיסיים החריפים וזרעיו שטעמם כחרדל שימשו כתחליף לפלפל. בגמרא בעירובין (כח ע"ב) אנו מוצאים: "זרע גרגיר למאי חזי? אמר רבי יוחנן: שכן ראשונים שלא היה להן פלפלין, שוחקין אותו ומטבילין בו את הצלי"(1).
הגרגיר מזוהה בוודאות עם הצמח בן חרדל מצוי כפי שאנו מוצאים בין פרשני אירופה ופרשני ארצות ערב. במסכת (עבודה זרה, י ע"ב) בסוגיה העוסקת בדו-שיח בן רבי ואנטונינוס שעסק בגורלה של בתו של אנטונינוס שחטאה כתב רש"י (על פי הנוסח שלפנינו): "שדר ליה - אנטונינוס לרבי עשב ששמו גרגירא רוק"א בלע"ז והבין רבי מה לי ולעשב הזה ודאי סימנא הוא דשלח לי גרגירא נגררה ונמשך לב גירא עם הנואפים יודע היה ללמוד אנטונינוס"(2). לדעת ד"ר משה קטן(3) גם במסכת ע"ז יש לגרוס בפירוש רש"י "אורוג"א" במקום "רוק"א". למעשה אין צורך להגיה את דברי רש"י משום ששני לע"זים אלו הם שמות נרדפים של בן חרדל. מפרשים נוספים: רא"ש (שביעית, פ"ט מ"א): "גרגר - אורוג"ה", רע"ב: "גרגיר - אוריג"א בלע"ז". הרמב"ם בפיהמ"ש (מעשרות, פ"ד מ"ה): "וגרגיר - אלגרגיר" ורע"ב (שם) מביא את הפירוש בשתי השפות: "הגרגיר - כך שמו בערבי, ובלע"ז אירוג"א. והלכה כחכמים". גם בימינו נקרא הצמח בן חרדל בערבית בשם ג'רג'יר.
בן-חרדל הוא צמח חד שנתי ממשפחת המצליבים הפורח מינואר עד אפריל. הפרח גדול, אורך עלי הכותרת כ - 2 ס"מ וצבעם צהוב או קרם. סימנם הבולט הוא היותם מעורקים בסגול. התפרחת אשכול, והיא מתארכת עם הפריחה, כך שהפרט פורח במשך תקופה ארוכה. הפרי סרגלי באורך 3 ס"מ, בקצהו מקור חסר זרעים דמוי חרב שאינו נפתח. עליו הגדולים והשסועים דומים לעלי צנון. לצמח יש טעם חרדל חריף וזרעיו משמשים כתבלין במקום פלפל. העלים נאכלים חיים כצמח סלט בתוספת לירקות שאינם חריפים. הצמח עשיר בוויטמין C ואשלגן. מהזרעים ניתן הפיק שמן. כיום הצמח מתורבת ונמכר בכמויות גדולות באופן מסחרי, גם בארצות הרחוקות מבית הגידול הטבעי שלו.
תכונותיו הפרמקולוגיות של הגרגיר
בגמרא ביומא (יומא, יח ע"ב) מתוארות שתי תכונות רפואיות של הגרגיר: "דתנו רבנן: חמשה דברים מביאים את האדם לידי טומאה, ואלו הן: השום והשחלים, וחלגלוגות, והביצים, והגרגיר. ויצא אחד אל השדה ללקט ארת, תנא משמיה דרבי מאיר: זה גרגיר. אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן אורות? שמאירות את העינים. אמר רב הונא: המוצא גרגיר אם יכול לאכלו אוכלו, ואם לאו מעבירו על גבי עיניו. אמר רב פפא: בגרגירא מצרנאה". מפרש רש"י: "השחלין - קרש"ין חלגלוגות פולפו"ר הגרגיר ארוג"א מצרנאה הגדל על המיצר, שאין סביבותיו זרע אחר שיכחיש כחו". על סגולתו של בן-חרדל לסייע בחולי עיניים אנו לומדים מגמרא נוספת: "אמר רב יוסף: כוסברתא אין בה משום רפואה. אמר רב ששת: כשות אין בהן משום רפואה. אמר רב יוסף: כוסברתא אפילו לדידי קשה לי. אמר רב ששת: גרגירא אפילו לדידי מעלי וכו'" (שבת, קט ע"א). על פי קטע זה רב ששת שהיה סגי נהור מספר שהגרגיר הועיל אפילו לו. גם פליניוס הזקן (4) מציין שהגרגיר מסייע לראיה. בערבית נקרא הצמח "קורת אל-עין" כלומר מנוחת העין. ברפואה העממית החל מהעת העתיקה ועד ימינו שימש הגרגיר כתרופה לדלקות עיניים.
תכונה חשובה של הצמח העולה מתוך הסוגיה ביומא היא היות הגרגיר בעל תכונות מעוררות תשוקה (aphrodisiac). כאמור, בגלל תכונה זו הוא אסור למאכל לכהן הגדול לקראת יום כיפור. השפעה זו של הגרגיר על מערכת הרבייה של האדם מוזכרת במקורות רבים (יהודים, קלאסיים ואיסלמיים) ומקובלת כאמת רפואית. מחקרים רבים נעשו בבעלי חיים (חולדות ועכברים שלהם מערכת רבייה דומה לאדם) על מנת לזהות את ההשפעות הספציפיות של הגרגיר ואת מנגנוני הפעולה שלו. התברר שהוא משפיע על רמת האנדרוגנים בגוף למשל הטסטוסטרון ועל פרמטרים רבים נוספים הקשורים להצלחת רבייה שאחד מהם הקשור לענייננו הוא כמות תאי הזרע ורמת התנועתיות שלהם.
 |
|
 |
|
תמונה 5. בן-חרדל מצוי צילמה: שרה גולד |
|
תמונה 6. בן-חרדל מצוי צילמה: שרה גולד |
(1) פירוש: כיון שנזכר זֶרַע גַּרְגִּיר שואלים: לְמַאי חֲזִי [למה הוא ראוי] הלא כרגיל אוכלים רק את עליו של הצמח? אָמַר ר' יוֹחָנָן: שֶׁכֵּן רִאשׁוֹנִים שֶׁלּא הָיָה לָהֶן פִּלְפְּלִין, שׁוֹחֲקִין אוֹתוֹ וּמַטְבִּילִין בּוֹ אֶת הַצָּלִי. נמצא שאף זרע גרגיר נאכל, אם כי אין שימושו זה רגיל.
(2) יתכן ובגרגיר קיים רמז נוסף לניאוף מלבד המשמעות הפילולוגית משום שכאמור בסוגייתנו היה זה צמח הגורם לטומאה.
(3) ב"אוצר לעזי רש"י"
(4) גאיוס פליניוס סקונדוס (שנת 23 לספירה – 25 באוגוסט 79) היה סופר, חוקר טבע ומפקד צבא וצי רומאי.
מקורות עיקריים:
ז. עמר, צמחי המקרא, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשע"ב (עמ' 195).
י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 190).
י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 44-45).
Eruca sativa בויקיפדיה.
לעיון נוסף:
באתר "צמח השדה": "גרגיר הנחלים", "טוריים מצויים", "בן-חרדל מצוי".
בפורטל ה"דף היומי": "וחלגלוגות, והביצים, והגרגיר".
Alhowiriny T. A. et al, 2013. 'Molecular mechanisms that underlie the sexual stimulant actions of ginger (Zingiber officinale Rosocoe) and garden rocket (Eruca sativa L.)'. Journal of Medicinal Plants Research 7 (32), pp. 2370-2379.
Hussein Z. F., 2013. 'Study the Effect of Eruca Sativa Leaves Extract on Male Fertility in Albino Mice'. Journal of Al-Nahrain University 16 (1), pp.143-146.
Salem M. A. R. and Moustafa N. A., 2001. 'Histological and Quantitative Study of the Effect of Eruca Sativa Seed Oil on The Testis of Albino Rat'. The Egyptian Journal of Hospital Medicine 2 pp. 148 – 162.
Yaniv Z. et al, 1998. 'Tradition, uses and Biodiversity of rocket (Eruca Sativa, Brassicaceae) in Israel'. Economic Botany 52 (4), pp 394-400.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
