מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים
תענית ח ע"א
דף ח. רבא אמר אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל, בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים וכו', מאי תקנתיה ירבה עליו רעים וכו'.
וכן יעוי' בפט"ו דיבמות (קיז.) שכ' ורבנן כמים פנים אל פנים כן לב האדם לאדם, ור' יהודה ההוא בד"ת כתיב, ופירש"י וז"ל, בד"ת כתיב, לפי פנים ולב וכו'. ל"א, אם רבו מסביר לו פנים הוא מחכים, ואם לאו אינו מחכים מרבו, עכ"ל יעו"ש. וכ"כ התו"י שם ע"ש. והוא כש"כ בגמ' הכא דהצלחת התלמיד תלוי ב"הארת פנים" של רבו ועי"ז זוכה ומצליח בתורה. וכן יעוי' בפ"ב דחולין (לב.) שכ' מאי כדי שחיטה אמר רב כדי שחיטת וכו', א"ל ר' כהנא ור"א לרב כדי שחיטת וכו', אמר להו לא הוה בדיחנא ביה בחביבי דאישייליה, ופירש"י וז"ל, לא היתה דעתי גסה בדודי ר' חייא כשלמדתי הלכה זו ולא היה בסבר פנים עמי שאשאלנו דבר זה וכו', עכ"ל יעו"ש. ומבואר כנ"ל דלזכות לתורה צריך לזכות ל"הארת פנים" מרבו, וה"ט דעי"ז אינו בוש ממנו ושואל ממנו כל צרכו.
וביותר, יעוי' בספ"ט דברכות (סג:) שכ' ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים א"ר יצחק אמר לו הקב"ה למשה משה אני ואתה נסביר פנים בהלכה, איכא דאמרי כך א"ל הקב"ה למשה כשם שאני הסברתי לך פנים כך אתה הסבר פנים לישראל והחזר האוהל למקומו יעו"ש. וע"כ נראה דמדניתנה התורה בדרך זו "דהארת פנים" למרע"ה ע"כ דכך צריך להיות בכל הדורות צורת ודרך "נתינת התורה" מרב לתלמיד ב"הארת פנים", וכדאשכחן בהרבה דוכתי בש"ס שהכל צריך להיות כנתינתה בסיני, וכבפ"ג דברכות (כ:) אמר רבינא זאת אומרת וכו', אלא מאי הרהור כדיבור דמי יוציא בשפתיו, כדאשכחן בסיני וכו' ע"ש, וברש"י ותוס'. וכן יעו"ש לקמן (כא:) דאמר ריב"ל מנין לבעל קרי שאסור בד"ת, שנא' והודעתם לבניך ולבני בניך וסמיך ליה "יום אשר עמדת" מה להלן בע"ק אסורין אף כאן בע"ק אסורין וכו' ע"ש, דמבואר דלימוד התורה לדורות צריך להיות דומיא דמתן תורה. וכן יעו"ש לקמן (כב.) דתניא והודעתם לבניך ולבני בניך וכ' בתריה יום אשר עמדת וגו', מה להלן "באימה וביראה וברתת ובזיעה" אף כאן באימה וכו' ע"ש.
וכן יעוי' בפ"ב דשבת (ל:) דרבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא וכו', ופירש"י "דנפתח ליבם" מחמת השמחה ע"ש, וה"ט דהוי "כנתינתה מסיני", דיעו"ש לקמן (פז.) דאיכא דאמרי בתחילה פירש מתן שכרה דכ' וישב משה, דברים שמשיבים דעתו של אדם וכו' ע"ש, וא"כ מזה נלמד דה"נ לדורות כן דצריך "לפתוח לב" התלמידים לפני הלימוד, ודו"ק. וכן יעוי' ברפ"ג דמגילה (כא.) דא"ר אבהו מנין לרב שלא ישב ע"ג מטה וכו' שנא' "ואתה פה עמוד עמדי" ע"ש, והיינו דבעינן שתהיה "התורה כנתינתה". וכן יעו"ש לקמן (לא:) בתוד"ה קללות וכו' בסופו שכ' בשם מדרש בפ' יתרו דאסור "לסמוך" על הבימה בשעת קריאת התורה, דמה נתינתה מעומד אף קריאתה מעומד, עכ"ד המדרש בתוס' יעו"ש. ועוד אשכחן כה"ג בחז"ל.
וא"כ זהו דמבואר בגמ' הכא ושאר דוכתי דלהצלחת התלמיד בלימודו בעינן "הארת פנים" מרבו, שכן בעינן "תורה כנתינתה" שנתנה הקב"ה למרע"ה "בסבר פנים", והבן בס"ד.
