טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה פלפלין – פלפל שחור
 

"תנו רבנן: פרי עץ הדר עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה אתרוג. ואימא פלפלין? כדתניא, היה רבי מאיר אומר: ממשמע שנאמר ונטעתם כל עץ איני יודע שהוא עץ מאכל? מה תלמוד לומר עץ מאכל? עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה פלפלין. ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה. ואין ארץ ישראל חסרה כלום, שנאמר לא תחסר כל בה. התם משום דלא אפשר. היכי נעביד? ננקוט חדא לא מינכרא לקיחתה, ננקוט תרי או תלתא? פרי אחד אמר רחמנא, ולא שנים ושלשה פירות, הלכך לא אפשר" (סוכה, לה ע"א).  

פירוש: תנו רבנן [שנו חכמים]: נאמר: "פרי עץ הדר", לומר: זהו עץ שטעם עצו (הגזע) וטעם פריו שוה, ואיזה עץ הוא? הוי אומר זה אתרוג, ומקשים: ואימא [ואמור] שהוא עץ הפלפלין, שגם בו טעם העץ והפרי שוה. וכדתניא [וכפי ששנינו בברייתא]: היה ר' מאיר אומר: ממשמע שנאמר בענין ערלה "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ איני יודע שהוא עץ מאכל? והלא נאמר שם "וערלתם ערלתו את פריו"! אלא מה תלמוד לומר "עץ מאכל", ללמדך כי אף מין עץ שטעם עצו ופריו שוה, שהעץ עצמו הוא המאכל, ומהו עץ זה הוי אומר זה פלפלין. ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה ואין אומרים שהם מין ירק, למרות שאינו נראה כעץ גמור. ודרך אגב למדנו מכאן שאין ארץ ישראל חסרה כלום שאפילו פלפלים גדלים בה, והוא שנאמר: "ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה". מכל מקום, מנין לך שיש ליטול אתרוג למצוה, ואולי שיטול מפרי עץ הפלפלים? ומשיבים: התם [שם] לענין ארבעת המינים משום דלא [שאי] אפשר למעשה ליטול פלפלים, כי היכי נעביד [כיצד נעשה]? ננקוט חדא [נקח פלפל אחד] לא מינכרא [אינה ניכרת] לקיחתה, כיון שהוא קטן ביותר. ננקוט תרי [ניקח שנים] או תלתא [שלושה] אולם "פרי" שמשמעו אחד, אמר רחמנא [אמרה התורה] ולא שנים או שלשה פרות, הלכך [על כן] לא אפשר, ואין אפוא לפרש ש"פרי עץ הדר" הוא פלפלים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: פלפל ארוך          שם באנגלית: Long Pepper          שם מדעי: Piper longum

שם נרדף במקורות: פלפל, פלפלת


נושא מרכזי: מהו הפלפל בעל הפירות הקטנים?

רבים מבין המעיינים בתקופתנו בספרות חז"ל טועים לחשוב שהפלפלין המוזכרים בה הם ירק הגינה פלפל/פִּלְפֶּלֶת הנפוץ כאחד ממרכיבי סלט הירקות (תמונות 1-2). החלפה זו בין ה"פלפלים" מופיעה גם בין הפוסקים במאות האחרונות והיו לה משמעויות הלכתיות מוטעות לכאורה. יש להבדיל בין הפלפלין שהיו מוכרים לקדמונים לבין צמח הפלפל שאת פירותיו אנחנו אוכלים בשלמותם (פלפל ירוק, גמבה וכו'). צמחים אלו שמוצאם הוא באמריקה הגיעו לאזורנו ולכל ה"עולם הישן" מאוחר יותר ורק לאחר גילוי אמריקה על ידי קולומבוס. פלפלים אלו שייכים למשפחה שונה, משפחת הסולניים, הכוללת גם את העגבנייה והחציל. התבלין האדום פפריקה איננו נעשה מזן אחר של הפלפל השחור אלא מופק מאחד ממיני הפלפל ה"אמריקאי" הנקראים באופן כללי בשם "פלפלת צ'ילי". לאחר גילוי פלפל הצ'ילי ב"עולם החדש" (הוא נקרא בפי הספרדים, בגלל חריפותו, בשם פלפל ארוך) ירדה קרנו של הפלפל הארוך (תמונה 3). פלפל צ'ילי יבש דומה בצורתו וטעמו לפלפל הארוך אלא שקל יותר לגדלו במגוון אתרים נוחים באירופה. בימינו כמעט שאין משתמשים בפלפל הארוך.

הפלפלין בספרות חז"ל מזוהים כפלפל השחור (תמונה 4) שפירותיו המיובשים והטחונים משמשים כתבלין חשוב במטבחים ברחבי העולם. היום ניתן למצוא אותו כמלווה קבוע של המלח. הפלפל השחור הוא צמח מטפס רב שנתי ממשפחת הפלפליים  (Piperacea) שמקורו וגידולו העיקרי בעת העתיקה, ובמידה רבה גם היום, היה בדרום הודו. היום מגדלים אותו באזורים טרופיים נוספים כמו למשל באינדונזיה וסביבתה. הפלפל צומח לגובה של עד ארבעה מטרים על גבי עצים, עמודים או סורגים תומכים. הצמח מתפשט בקלות משום שהוא מכה שורשים בכל מקום בו נוגעים חלקיו בקרקע. כאשר אין לפלפל אפשרות לטפס הוא מתפתח כשיח וכך נוכל להבין את דברי רש"י בסוגייתנו כאשר דן מדוע היה צורך לחדש שהפלפלין חייבים בערלה: "חייבין בערלה - דלא תימא מין ירק הוא, מפני שהוא עץ שפל כמין רותם, שאינו גבוה מן הארץ".

מדברי רבי מאיר אנו לומדים על מאפיינים ביולוגיים של הפלפל שחלקם מצביע על זהותו ושולל את האפשרות שמדובר בירק הפלפל. ראו בהרחבה במאמר "כס פלפלי ביומי דכפורי פטור" (ברכות, לו ע"ב). בסוגייתנו ניתן למצוא את הראיה החזקה ביותר לזהות הפלפל. הגמרא דוחה את האפשרות שפרי עץ הדר הוא הפלפל בכך שהוא קטן מדי ונטילתו לא ניכרת. הדבר ברור לגמרי כאשר מדובר בפירות הפלפל החריף הזעירים אך לא כאשר מדובר בירק הפלפל שגודלו עשוי להיות דומה לגודל אתרוג.
 

תמונה 1. "פלפל" ירוק כהה           צילם: אריאל פלמון		תמונה 2. "פלפל" ירוק חריף         צילם: אריאל פלמון

תמונה 3. פלפל מאורך – פירות       צילם: אברהם ישעיהו דיין		תמונה 4. פלפל שחור - פירות      צילם:    Bunchofgrapes

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.