סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 868
"תנא דבי רבי ישמעאל אם פגע בך מנוול זה (יצה"ר) משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ"
סוכה נב ע"ב
אם ברזל הוא מתפוצץ, דכתיב: "הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע (סוכה נ"ב:). הערוך לנר ועוד אחרונים מסבירים את שתי הדוגמאות האלו של אבן וברזל, שיש שני מיני יצר הרע. יש יצר הרע שמקרר את האדם, עושה אותו קר, עצלן, לא לרדוף לקיים את המצוות באהבה ובהתלהטות, אלא מקרר אותו להיות עצל מלקיים את המצוות. ולעומת זאת, יצר הרע שהוא מחמם את כל הגוף, מרתיח אותו לרדוף אחרי עברות, והאבן והברזל הטבע שלהם חלוק זה מזה. האבן – כאשר מקרבים אותו אל האש, הוא לא נמס, אלא אדרבא הוא מתחזק, אבל במים הוא נמס, משא"כ ברזל – טבעו הפוך במים, הוא מתחזק, ובאש הוא נמס, וכן אש ומים מנוגדים זה מזה, ולזה אומרת הגמ': שאם בא יצה"ר עם שני כוחות, אז אותה תרופה תועיל לשני הכוחות, בין אם היצר הוא קר, ובין אם היצר הוא חם. ועצה לשניהם זה עסק התורה. התורה היא גם "הלא כה דברי כאש", והתורה היא גם "הוי כל צמא לכו למים", לכן כנגד היצר הרע שמקרר את האדם מלעשות מצוות התורה שהיא אש תלהט אותו לקיים את המצוות, וכנגד היצר הרע של אש שמגביר אצלו את רתיחת הדם לעבור עברות, התורה דומה למים שמצננת ומקררת לכבות את אש היצה"ר.
(הרה"ג מיכל זילבר שליט"א)
