הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
חזר בו רבי ישמעאל; הלכה כרבי עקיבא מחברו
סוכה לד ע"ב
משנה. רבי ישמעאל אומר: שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד, אפילו שנים קטומים ואחד אינו קטום.
רבי טרפון אומר: אפילו שלשתן קטומים.
רבי עקיבא אומר: כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת.
גמרא. תניא, רבי ישמעאל אומר: +ויקרא כג+ פרי עץ הדר - אחד, כפת תמרים - אחד, ענף עץ עבת - שלשה, ערבי נחל - שתים, ואפילו שנים קטומים. ואחד שאינו קטום.
רבי טרפון אומר: שלשה, ואפילו שלשתן קטומים.
רבי עקיבא אומר: כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת.
אמר לו רבי אליעזר: יכול יהא אתרוג עמהן באגודה אחת? אמרת: וכי נאמר פרי עץ הדר וכפת תמרים? והלא לא נאמר אלא כפת.
ומנין שמעכבין זה את זה - תלמוד לומר ולקחתם - שתהא לקיחה תמה.
ורבי ישמעאל, מה נפשך: אי שלימין בעי - ליבעי נמי כולהו, אי לא בעי שלימין - אפילו חד נמי לא! -
אמר ביראה אמר רבי אמי: חזר בו רבי ישמעאל.
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי טרפון.
ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר להו שמואל להנהו דמזבני אסא: אשוו וזבינו, ואי לא - דרישנא לכו כרבי טרפון. - מאי טעמא? אילימא משום דמיקל - ולידרוש להו כרבי עקיבא דמיקל טפי! - תלתא קטומי - שכיחי, חד ולא קטום - לא שכיח.
מבנה הסוגיה:
משנה. רבי ישמעאל אומר: שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד, אפילו שנים קטומים ואחד אינו קטום.
1.
בפשטות סדר התנאים במשנה הוא כפי סדר הדורות: רבי ישמעאל; רבי טרפון ורבי עקיבא.
2.
מדוע המשנה פותחת בניסוח "רבי ישמעאל אומר" [שם התנא בתחילת משנה] ולא "שלשה הדסים..." - דברי רבי ישמעאל כמקובל יותר במשניות ובברייתות.
בדרך כלל הכלל הוא: אם משנה/ברייתא פותחת ב"אמר רבי..." [או "רבי... אומר"] משמע מכך שחכמים [שלא מוזכרים] חולקים עליו. אמנם במשנתנו שמוזכרים גם רבי טרפון וגם רבי עקיבא לא נראה שיש חכמים נוספים שעוסקים בנושא משנתנו ולא מוזכרים בה.
2.1
רבי ישמעאל סובר - בפשטות - שצריך שלושה הדסים ואחד לפחות חייב שיהיה שלם, כלומר יש משמעות למספר 3.
3
רבי טרפון אומר: אפילו שלשתן קטומים.
מלשונו של רבי טרפון משמע שהוא מגיב על דברי רבי אליעזר וחולק עליו רק בנקודה אחת, שכל שלושת ההדסים יכולים להיות אפילו קטומים.
4.
רבי עקיבא אומר: כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת.
רבי עקיבא חולק על רבותיו וסובר שאף הדס וערבה צריכים להיות רק אחד מכל סוג. הוא לא מתייחס לשאלה אם ההדס צריך להיות שלם או שיוצא ידי חובה גם באחד שהוא קטום.
4.1
ולפי זה יוצא, שהוא חולק על רבי ישמעאל ורבי טרפון בעניין המספר 3, וחולק על רבי אליעזר וסובר, שלא צריך כלל שלם או שהוא חולק על רבי טרפון שההדס היחיד חייב להיות שלם.
5.
הגמרא מביאה ברייתא שכנראה היא המשך דברי המשנה:
גמרא. תניא, רבי ישמעאל אומר: +ויקרא כג+ פרי עץ הדר - אחד, כפת תמרים - אחד, ענף עץ עבת - שלשה, ערבי נחל - שתים, ואפילו שנים קטומים. ואחד שאינו קטום.
רבי טרפון אומר: שלשה, ואפילו שלשתן קטומים.
רבי עקיבא אומר: כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת.
נראה שהברייתא ממש מצטטת את משנתנו.
6.
משמע מהפרשנים ששני הדינים הבאים עומדים בפני עצמם ולא קשורים למחלוקת הקודמת.
אמר לו רבי אליעזר: יכול יהא אתרוג עמהן באגודה אחת? אמרת: וכי נאמר פרי עץ הדר וכפת תמרים? והלא לא נאמר אלא כפת.
ומנין שמעכבין זה את זה - תלמוד לומר ולקחתם - שתהא לקיחה תמה.
7.
ורבי ישמעאל, מה נפשך: אי שלימין בעי - ליבעי נמי כולהו, אי לא בעי שלימין - אפילו חד נמי לא! -
אמר ביראה אמר רבי אמי: חזר בו רבי ישמעאל.
רבי אמי אומר שרבי ישמעאל חזר בו. לא ברור בדיוק ממה חזר בו רבי ישמעאל, - נראה שחזר בו להודות לשיטת רבי טרפון.
כנראה שלרבי אמי היתה מסורת שכך היה. ואולי יש לומר ["חידוש"], שכוונת רבי אמי לומר שלא ממש רבי ישמעאל חזר בו, אלא, שחכמי האמוראים החליטו שדעתו אינה מקובלת עליהם מצד הסברא.
עד כאן יוצא שש לפסוק או כרבי עקיבא או כרבי טרפון.
8.
שמואל פוסק כרבי טרפון.
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי טרפון.
הכלל הוא שהלכה כרבי עקיבא מחברו, ומדוע שמואל פסק לא כך. אולי קביעת הכלל שהלכה כרבי עקיבא מחברו [נגד רבי טרפון] נוצרה אחרי תקופת שמואל!!!
8.1
ואולי אפשר לומר, שאחרי שרבי ישמעאל חזר להודות לרבי טרפון, לכן שמואל פוסק כרבי טרפון, כי אמנם הכלל הוא, שהלכה כרבי עקיבא מחברו אבל אין הלכה כרבי עקיבא מחבריו:
8.2
גופי הלכות פרק ה - כללי אות ה' כלל קפג [/"רבי עקיבא ורבי ישמעאל"/]:
הלכה כר' עקיבא מחברו. כתב הרי"ף ז"ל בפ"ק דב"ק [ב. מדפיו] גבי מיטב שדהו דפליגי ר' עקיבא ור' ישמעאל, פסק כרבי עקיבא וקורא חברו לר' ישמעאל.
ולכן שמואל פוסק כרבי טרפון. לפי הסבר זה יוצא שאין בדברי שמואל חידוש מיוחד!
8.3
רק נעיר: בכל מקרה, אמורא רשאי לפסוק במחלוקת תנאים בניגוד לכללי הפסיקה שנוצרו כדי להכריע במחלוקת התנאים! אלא, שלעיל מתיישב יותר פשוט.
9.
ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר להו שמואל להנהו דמזבני אסא: אשוו וזבינו, ואי לא - דרישנא לכו כרבי טרפון. - מאי טעמא? אילימא משום דמיקל - ולידרוש להו כרבי עקיבא דמיקל טפי! - תלתא קטומי - שכיחי, חד ולא קטום - לא שכיח.
10.
רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ז הלכה ז:
כמה נוטל מהן, לולב אחד ואתרוג אחד ח ושני בדי ערבה ושלשה בדי הדס, ואם רצה להוסיף בהדס כדי שתהיה אגודה גדולה מוסיף ט ונויי מצוה הוא,
אבל שאר המינין אין מוסיפין על מנינם ואין גורעין מהן ואם הוסיף י או גרע [לא] פסל.
+/השגת הראב"ד/ אבל שאר מינין אין מוסיפין על מנינן ואין גורעין מהן ואם הוסיף או גרע פסול. א"א לא שמעתי מעולם פסלות בזה ולא איסור תוספת וגירוע ואפילו לר' יהודה דאמר לולב צריך אגד דהא אמר רבא /סוכה/ (לו) מאי טעמא דר' יהודה דאמר אין אוגדין את הלולב אלא במינו קסבר לולב צריך אגד ואי אגיד ביה מינא אחרינא הוה ליה מוסיף מכלל דכי קטר ליה בסיב ובעיקרא דדיקלא ליכא מוסיף אף על גב דאיכא טפי מלולב אחד וכ"ש לרבנן דאמרי אין צריך אגד דאמרי' (סנהדרין פח) האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי.+
משמע מהרמב"ם שפסק כרבי אליעזר או כרבי טרפון. שמואל פסק בגמרא כרבי טרפון, ולכן יוצא שיש להוסיף בדברי הרמב"ם, ששלושת ההדסים יכולים להיות קטומים.
11.
מגיד משנה הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ז הלכה ז:
[ז] כמה נוטל וכו'. שם (סוכה דף ל"ד:) משנה ר' ישמעאל אומר שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד אפילו שנים קטומים ואחד שאינו קטום. פי' אהדסים קאי ר' טרפון אומר אפילו שלשתן קטומים ר"ע אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת ובגמרא אמר שמואל הלכה כר"ט
עד כאן הוא מצטט את סוגייתנו.
12.
המשך דבריו:
ודעת כל הגאונים לפסוק במנין כר' ישמעאל דבעינן ג' הדסים וכדברי ר"ט שאמר שלשתן קטומין הזכיר שלשה בהדס.
הגאונים פוסקים כרבי אליעזר וכרבי טרפון שמסתמך עליו.
13.
המשך דבריו:
שיטת הרמב"ן:
אבל הרמב"ן ז"ל כתב דהלכה כר"ע מחבירו במנין שאפילו בהדס אחד יוצא י"ח,
קודם כל הוא קובע שחל כאן הכלל שהלכה כרבי עקיבא מחברו. אולי הוא מתכוין לומר, שהלכה כרבי עקיבא גם נגד חבריו [שהם רבים] וזה חידוש גדול וגם לא מובן כיצד הוא סותר להכרעתו של שמואל בגמרא,
14.
והוא מסביר בעצמו:
ור"ט נחלק על ר' ישמעאל בדין הקטימה ולא הכניס עצמו במחלוקת המנין
ור"ע דיבר במנין ולא בקטימה
וקי"ל כר"ט בקטימה לפי שנפסקה הלכה כמותו
וקי"ל כר"ע במנין
ושתיהן להקל דאפילו בחד וקטום יוצא בדיעבד אלא שלא קיים מצוה מן המובחר ע"כ דבריו.
ונתלה בזה באותה סוגיא האמורה שם ולידרוש להו כר"ע וכבר כתבתי שדעת כל הגאונים ז"ל כרבינו:
הרמב"ן מסביר שהכרעת שמואל כרבי טרפון היא לגבי דין הקטימה בלבד שדי באחד ואפילו קטום.
אולם הלכה כרבי עקיבא לעניין המניין שצריך 3, ובזה שמואל לא הכריע כלל. ונשאר הכלל שהלכה כרבי עקיבא מחברו.
והמסקנה לפי הרמב"ם שצריך 3 הדסים [כרבי ישמעאל] ואפילו קטומים [כרבי טרפון].
ראה בפרשנים על הסוגיה.
תגובות
