הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
כיצד אביי הגיב לדברי רב אשי ורבינא שחיו אחריו
סוכה לב ע"א
רבי יהודה אומר. תניא, רבי יהודה אומר משום רבי טרפון: כפות תמרים - כפות, אם היה פרוד - יכפתנו.
אמר ליה רבינא לרב אשי: ממאי דהאי כפות תמרים דלולבא הוא? אימא חרותא! - בעינא כפות, וליכא. - ואימא אופתא! - כפות מכלל דאיכא פרוד, והאי כפות ועומד לעולם. - אמר ליה: ואימא כופרא! -
אמר אביי: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבתיה שלום כתיב. -
אמר ליה רבא תוספאה לרבינא: ואימא תרתי כפי דתמרי! - כפת כתיב. - ואימא חדא! - לההוא כף קרי ליה.
מבנה הסוגיה:
1.
רבי יהודה אומר. תניא, רבי יהודה אומר משום רבי טרפון: כפות תמרים - כפות, אם היה פרוד - יכפתנו.
"משום רבי טרפון" - 11 מופעים בש"ס, ובכולם רבי יהודה הוא זה שאמר משום רבי טרפון.
1.1
רבי יהודה היה תלמידו של רבי עקיבא ויתכן שהכיר אף את רבי טרפון.
וכבר אמרנו כמה פעמים שאצל התנאים לא היה מקובל הביטוי "אמר רבי יהודה אמר רבי טרפון", אלא "משום" במקום "אמר".
כמו כן, יתכן שלגבי התנאים משמעות הביטוי "משום" היא [לא ששמע ממנו באופן אישי] שהולך בשיטתו ולא בהכרח שמצטט אותו.
2.
הגמרא מביאה דיון אודות הגדרת הלולב
אמר ליה רבינא לרב אשי: ממאי דהאי כפות תמרים דלולבא הוא?
אימא חרותא! - בעינא כפות, וליכא. -
הדיון הוא בין רבינא לרב אשי. קצת קשה, שבסוף תקופת האמוראים מתחילים להתלבט מהו הלולב, איזה חלק הוא מעץ הדקל, ובדרשת רבי טרפון!
3.
בפשטות, המשך הדיון הוא בין רבינא ורב אשי:
ואימא אופתא! - כפות מכלל דאיכא פרוד, והאי כפות ועומד לעולם. -
אמר ליה: ואימא כופרא! -
אמר אביי: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבתיה שלום כתיב. -
כיצד יתכן שאביי עונה לשאלה של רב אשי או לשאלה של רבינא, הרי חי דור וחצי לפניהם.
יתכן לומר ש"עורך הגמרא" הוא זה שמביא את דברי אביי שנאמרו בסוגיה אחרת לעניין אחר, וכאילו כתוב "כדאמר אביי"!
4.
הדיון ממשיך על ידי "רבא תוספא" ורבינא:
אמר ליה רבא תוספאה לרבינא: ואימא תרתי כפי דתמרי! - כפת כתיב. -
ואימא חדא! - לההוא כף קרי ליה.
5.
ערוך לנר מסכת סוכה דף לב עמוד א:
בגמרא ואימא כופרא. מלשון זה דהגמרא משמע דקושיא זו מקשה אחר דתירץ אקושיא דאימא חרותא בעינא כפות וליכא ואקושיא דאימא אופתא דהאי כפות ועומד לעולם וכן פי' רש"י
דאין לפרש דהיא קושיא לעצמה דלא בלבד דא"כ ה"ל לאקדמי' להנך קושיות אלא דלא שייך ג"כ הלשון ואימא כופרא דמשמע דקושיא הנמשכת להא דלעיל היא אלא ה"ל למימר וממאי דהאי כפות תמרים דלולבא הוא אימא כופרא וכמו דנקט רבינא בקושיתו אע"כ דהקושיא קאי אחר שתירץ קושיות הראשונות מקשה דאימא כופרא עדיין לא מתורץ בזה דזה אתה יכול לכפות וכפי' רש"י
אמנם לפ"ז ק"ל טובא איך אפשר דאביי מתרץ קושיא זו דאימא כופרא דקאי אתירוץ דלעיל הרי הקושיא דאימא חרותא הקשה רבינא לרב אשי וא"כ מה דמתרץ בעינא כפות וליכא
או דרב אשי מתרץ כן או דסתם גמרא מתרץ
וא"כ היאך אפשר דמה דמקשה על תירוץ זה ואימא כופרא מתרץ אביי הרי אביי קדים הרבה לרב אשי דביום שמת רבא נולד רב אשי כדאמרינן קדושין דף עב ב) ואביי מת קודם רבא כדאמרינן בר"ה
ולכן לולא דמסתפינא הי' נלענ"ד להגי' תחת אמר אביי דרכי' דרכי נועם צ"ל כדאמר אביי וכו' ה"נ דרכי' דרכי נועם וכו' דעל פי גרסא זו לא אביי מתרץ הכא כן אלא סתם גמרא קאמר כמו דמתרץ אביי לקמן (עמ' ב') גבי הדס הכא נמי מתרצינן כן.
ועל פי זה יתורץ ג"כ מה שהעירו התוס' למה מתרץ אביי דוקא ולא ג"כ רבא דמה שתרצו שרבא לא הי' שם לענ"ד דוחק הוא
אבל לפ"ז א"ש דבאמת הגמרא סמיך אתירוץ רבא דלקמן ג"כ ונקט אביי משום דתירוץ אביי קדים:
ראה "מתיבתא", הערה מ. ה"ערוך לנר" מיישב על פי מה שכתבנו בהערה 3.
6.
ונראה לחדש. היו חכמים בשם רב אשי ורבינא שהיו קדומים בדור הראשון או או בדור השני או בדורם של אביי ורבא [רב אשי הקדמון ורבינא הקדמון]. לפי זה ברור כיצד אביי השיב על קושיות שהקשו רב אשי רבינא.
7.
ראה את מבנה הסוגיה אצל "רבינא וחכמי דורו", עמודים 46-48
