סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 


פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"


"כל דאלים גבר"
האם דין זה קיים גם בזמנינו? 


נודעים ומפרסמים המה דברי הרא"ש (בפרקנו סימן כב) בהסברו של דין זה – 'כל דאלים גבר', שמי שהחפץ באמת שלו מסתבר שהוא ימסור נפשו ביותר להחזיקו בידו. שכן אדם מתאמץ ומתחזק יותר להשאיר תחת ידיו דבר שהוא שלו, משאדם אחר מתאמץ לגזול חפצים מאחרים.

אך כתב הגאון רבי יעקב ריישר ("שו"ת "שבות יעקב" ב, חושן משפט קסז) שבזמנינו אין דנים דין של כל דאלים גבר. ומסביר שכיון שבזמנינו שאנחנו בגולה שפלים ונבזים והגויים קונסים מאוד על ההכאה – לא שייך לנהוג כך. ומה גם שטעמו של הרא"ש שזה שהחפץ שלו יתאמץ יותר, לא שייך בזמנינו בו התרבו המתפרצים והגזלנים שאף הם מוסרים נפשם לחמוס ממון שאינו שלהם. ועל כן פוסק, שבמקום שלא שייך לומר בו יחלוקו ושמעיקר הדין יש לפסוק 'כל דאלים גבר' – יעשו על פי גורל.


יש אופנים שדין זה מתקיים אף בזמנינו

סיפר הגאון רבי מלכיאל קוטלר שליט"א ראש ישיבת ליקווד ששמע מבעל המעשה ("מעשה איש" חלק ד). בראשית ימיה של המדינה כאשר מנעו מיהודים חרדים להקים בית ספר חרדי והתירו רק לפתוח בתי ספר ממלכתיים, עלתה השאלה אם להילחם בהוראה זו, או שמא בדלית ברירה יש להיכנע למציאות ולנקוט בברירה שהיא בבחינת הרע במיעוטו – לשלוח את הילדים להתחנך במוסדות הממ"ד. כשנכנסו עם השאלה אל מרן החזון איש, אמר, "על כך נפסק בחז"ל, כל דאלים גבר". הבינו השואלים בטעות, כי החזון איש סבור שהמדינה היא הצד האלים וכיון שכן כוחה גבר, ואסור להילחם בה.

אך כשפנו כבר לצאת קרא להם החזון איש והבהיר להם, וכי פסקתי שצריך לוותר? - לאו! כוונתי היתה לדברי הרא"ש הללו, שאין מסתבר שיתקנו חכמים שיהו הניצים במריבה ומחלוקת כל ימיהם, אלא טעם הדין של כל דאלים גבר הוא משום שזה שהדין עימו, ימסור את נפשו להעמיד את שלו בידו. ואף אתם שהאמת איתכם תמסרו את הנפש, ומי שמוסר את הנפש – גובר.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר