מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
במקור המצוה לחוף הראש בע"ש ובעיו"ט
ביצה כז ע"ב
דף כז: כי הא דההוא גברא דאייתי בוכרא לקמיה דרבא אפניא דמעלי יו"ט, הוה יתיב רבא וקא חייף רישיה וכו'. והיינו דהיה "חופף ראשו" לפני כניסת יו"ט לכבוד יו"ט כדי להיכנס אליו "נקי ומצוחצח" כדבעי.
ויעוי' במרדכי בפ"ב דשבת (סימן רפז') שכ' בשם הראבי"ה [ה"ה הרב "אבי העזרי" ז"ל] וז"ל, מביאים עריבה מליאה מים, שמעינן מכאן דמצוה "לרחוץ" ערב שבת פניו ידיו ורגליו בחמין. וחפיפת הראש נמי מצוה בע"ש כדאמרי' לקמן בפירקין (לא.) גבי שנים שהמרו זה את זה ואמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יקח ד' אמות זוז, ואותו יום ערב שבת היה והיה הלל חופף את ראשו. וכן בפ' חלק בסנהדרין (צה.) גבי דוד המלך דמטא לארץ פלישתים עד ההוא יומא פניא דמעלי שבתא הוה, אבישי בן צרויה הוה קא חייף רישיה. וכן בפרק אין צדין בביצה (כז:) בההוא בוכרא דאייתי קמי רבא בהדי פניא דמעלי יו"ט והוה רבא קא חייף רישיה, עכ"ל המרדכי בשם הראבי"ה יעו"ש. והובא בב"ח בה' שבת (סימן רס'), ובב"י שם ע"ש.
וכן יעו"ש בהגר"א שציין לעובדא דהלל הזקן ואבישי בן צרויה ע"ש, אולם לא ציין לעובדא דהכא עם רבא בערב יו"ט, וי"ל דה"ט מדאיירי השו"ע שם לגבי ערב שבת ולא לגבי ערב יו"ט, ולא ציין להכא דאיירי בעיו"ט. ואע"פ דס"ל למרדכי דה"ה לעיו"ט, וע"כ דה"נ ס"ל לשו"ע כוותיה וכמוכח בגמ' הכא, מ"מ הגר"א ציין "מקור" רק למש"כ בשו"ע להדיא ומדלא הזכיר דה"ה לעיו"ט על כן לא ציין לזה. והיינו דמדכ' בגמ' דהכי נהגו, ע"כ דקמ"ל בזה דהכי בעי למיעבד ולא הוי סיפור דברים בעלמא שבדיוק אז אירע שיחפפו ראשם, כ"א דהוי מצוה לחוף הראש בע"ש ובעיו"ט, ודו"ק.
וביותר נר', דיעוי' בס"פ חלק בסנהדרין (קיא.) דיתיב ר' כהנא קמיה דרב ויתיב וקאמר דברים ככתבן וכו', חזייה רב לר' כהנא דהוה קא חייף רישיה וסליק ויתיב קמיה דרב, א"ל רב לר"כ לא תמצא בארץ החיים, א"ל ר' כהנא מילט קא לייטת לי (בתמיה), א"ל רב קרא קאמינא לא תמצא תורה במי "שמחייה" עצמו עליה אלא במי "שממית" עצמו עליה יעו"ש, ופירש"י דחזייה דקא חייף רישיה, ומעדן בעצמו בשעה שהיה לו ללמוד תורה, ע"כ יעו"ש. וא"כ נר' דמדכ' שהלל הזקן ואבישי בן צרויה ורבא "חפפו ראשם" בע"ש ובעיו"ט על כרחך דהיה מצוה ולא במקרה בעלמא, דאל"כ הוי "עידונים ותענוגים" במקום "לימוד תורה" שאסור ולא נחשדו ע"ז ח"ו, וע"כ דקמ"ל דהוי מצוה לחוף הראש בע"ש ובעיו"ט, ודו"ק.
