טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס – סוס
"אמר רב: אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס. וכמה שינת הסוס? שיתין נשמי. אמר אביי: שנתיה דמר כדרב, ודרב כדרבי, ודרבי כדדוד, ודדוד כדסוסיא, ודסוסיא שיתין נשמי" (סוכה, כו ע"ב).
פירוש: אגב הדברים שנאמרו בשינת עראי, מביאים מה שאָמַר רַב: אָסוּר לָאָדָם לִישׁן בַּיּוֹם יוֹתֵר מִשֵּׁינַת סוּס והישן יותר מזה הרי הוא כמבטל תורה. וְכַמָּה הִיא שֵׁינַת הַסּוּס שִׁיתִּין נִשְׁמֵי [שישים נשימות]. אָמַר אַבַּיֵי: שִׁנְתֵיהּ דְּמָר [שנתו של אדוני, רבה] היתה כְּשנתו של רַב, וְרַב היה ישן כְּשנתו של רַבִּי (ר' יהודה הנשיא), וזו של רַבִּי היתה כְּשל דָּוִד המלך, וּשנתו של דָוִד היתה כִּדְסוּסַיָא [כשינת הסוס], וּדְסוּסַיָא [ושל הסוס] היא בת שִׁיתִּין נִשְׁמֵי [שישים נשימות] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: סוס שם באנגלית: Horse שם מדעי: Equus caballus
שם נרדף במקורות: פרש, רמך, אביר, ענמלך
נושא מרכזי: מהם מאפייני שינת הסוס?
לריכוז נושאים וקישוריות על הסוס הקש/י כאן.
בתאור מאפייני הסוס (פסחים, קיג ע"ב) נאמר: "... ומואס את השינה וכו'". מקור קביעה "פסיכולוגית" זאת הוא בהתנהגויות טיפוסיות לסוסים. בדברי רבי זירא משמשת שינת הסוס כמשל לשינה רדודה במיוחד: "אמר רב אושעיא אמר רבי אחא: הכי קאמר דוד מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה. רבי זירא אמר עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס מכאן ואילך היה מתגבר כארי" (ברכות, ג ע"ב). מפרש כאן רש"י: "מתנמנם כסוס - עוסק בתורה כשהוא מתנמנם. כסוס הזה שאינו נרדם לעולם אלא מתנמנם ונעור תמיד". במסכת סוכה (כו ע"ב) מהווה שינת הסוס דוגמה לשינה קצרה: "אמר רב: אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס. וכמה שינת הסוס? שיתין נשמי".
שני תיאורים אלו משקפים היטב את מאפייני שינת הסוסים כפי שהיא ידועה גם לנו. סוסים מסוגלים לנמנמם ולהכנס למצב שינה קלה תוך כדי עמידה. הדבר מתאפשר בזכות "מתקן תמיכה" ברגליהם המאפשר להם להרפות את שריריהם ולנמנם מבלי להתמוטט. ברגלים הקדמיות נכנס "מתקן התמיכה" לפעולה באופן אוטומטי כאשר השרירים מתרפים ואילו ברגלים האחוריות הדבר נעשה על ידי שינוי מיקום הירך באופן הנועל את עצם הפיקה במקומה באופן המונע את התכופפות הרגל. בניגוד לאדם הסוסים אינם זקוקים לפרק זמן של שינה יציבה ובלתי מופרעת אלא מסתפקים בפרקי זמן קצרים ורבים של מנוחה. סוסים עשויים לבלות 4-15 שעות ביום במנוחה, תוך כדי עמידה, ולרבוץ מכמה דקות עד כמה שעות. הם אינם ישנים לאורך כל זמן הרביצה ומשך הזמן הכללי של השינה עשוי לנוע מכמה דקות עד לשעתיים. סוסים זקוקים בממוצע לכ – 2.5 שעות שינה ביממה ורוב משך זמן השינה מורכב מפרקי זמן קצרים של כ – 15 דקות כל אחד.
הסוסים חייבים לרבוץ מדי פעם עבור אחד משלבי השינה הנקרא "שינת REM" אך לשם כך די להם בשעה עד שעתיים מדי כמה ימים. ייתכן והעובדה שהסוסים רובצים בעיקר לאחר חצות תרמה אף היא לכך שהסיכוי לצפות בסוסים רובצים היתה נמוך ומכאן תדמיתם כבעל חיים הממעט לישון. אם מונעים מסוס לרבוץ במשך כמה ימים הוא עלול לסבול מתופעות של מחסור בשינה ובמקרים נדירים הוא עלול לשקוע באופן פתאומי בשינת REM תוך כדי עמידה. ספור מעניין בהקשר זה קבלתי מחנוך פלסר מקבוץ שדה אליהו:
"הנה עדות ששמעתי בזמנו ממדריך בקר וסוסים ששרת בחיל הפרשים ההונגרי במלח"ע 2 אברי ברזילי ז"ל. כיון שכל בוקר היה מסדר ובדקו אם הסוסים נקיים היו לדבריו חיילים -פרשים רעי לב. שקשרו את סוסיהם בכל לילה על מנת שלא יוכלו לרבוץ ולא יתלכלכו. כתוצאה מכך היו סוסים שלא רבצו/שכבו משך שבועות".
לאור דברינו ברור שלמניעת הרביצה המתוארת בספור היו תוצאות שליליות על בריאותם ותפקודם של הסוסים האומללים.
התנהגות השינה המיוחדת של הסוסים מהווה התאמה לכך שבטבע הם היו נתונים לטריפה. רביצה ושינה גורמים לבעל החיים להיות חשוף יותר לטריפה משום שבמצב שינה הוא איננו ער לסכנות מסביבו וזקוק לזמן ממושך יותר עד התחלת המנוסה. סוסים ישנים טוב יותר כאשר הם בקבוצה משום שהם מחלקים ביניהם את תפקיד השמירה מפני טורפים. כאשר סוס מוחזק לבדו הוא איננו ישן היטב משום שבאופן אינסטינקטיבי הוא נשאר דרוך מפני סכנות. בדומה לאדם גם סוסים אינם ישנים היטב בסביבה זרה, רועשת או בעקבות שינויי תפריט.
ברוב מפגשי האדם עם הסוס בלילה הוא מוצא את בעל החיים עירני לאחר שהתנער זה עתה מנמנום קל. כוונת רב בקביעת משך זמן השינה המותר לאדם, שהוא כשינת הסוס, היא אולי לאחד מפרקי הזמן הקצרים שבו הסוס ישן ולא לסך כל זמן השינה שלו. על פי דברי רב משך זמן השינה של הסוס הוא 60 נשימות. באדם בריא פרק זמן זה הוא כ – 5 דקות (קצב הנשימה הוא כ – 12 נשימות לדקה). קצב החיים והמתח הקיימים היום גורמים לנשימה רדודה ומהירה אך בעזרת תירגול בשיטות שונות (יוגה, פילאטיס ועוד) ניתן לשנות את מדדים אלו. מספרי רפואה שנכתבו לפני כמה עשורים עולה שקצב הנשימה היה איטי בהשוואה לימינו וייתכן שבעת העתיקה היה איטי אף יותר. ייתכן אם כן שפרק הזמן של "שיתין נשמי" עשוי להתאים לאחד מפרקי זמן "שינת הסוס" הקצרים.
"שיתין נשמין" הלכה למעשה
לאחר הדיון הביולוגי התיאורטי שבו עסקנו עד עתה מן הראוי לעיין גם בהשתקפותו בדברי חלק מהפוסקים. בשו"ע או"ח (סי' ד סעיף ט"ז) אנו מוצאים: "דוד היה נזהר שלא לישן שיתין נשמין, (פירוש ששים נשימות), כדי שלא יטעום טעם מיתה. הגה: ובגמרא, פרק הישן, משמע דדוקא ביום היה נזהר". כותב המשנה ברורה: "שיתין נשמי – רצה לומר: רצופין אלא היה מתנמנם כמה פעמים פחות משיתין נשמי עד חצות לילה ומחצות ואילך היה מתגבר כארי". לגבי פרק הזמן של "שיתין נשמין" מסכם "ביאור הלכה": "דוד וכו' שיתין נשמי - רבו בו הדעות בשיעור זה י"א דהוא ג' שעות וראיה מהא דהאר"י ז"ל היה ישן בשבת ב' וג' שעות. ויש דוחין דשאני ת"ח בשבת דמצוה לענג השבת, ועוד אינו מוכרח כלל, דשמא היה ניעור כמה פעמים בתוך שינתו ולא היה ישן ס' נשמין בפעם אחת. וי"א דהוא יותר מחצי שעה, וי"א דהוא שיעור מעט יותר משלשה מינוט, על כן בעל נפש יחמיר לפי כחו".
ב"שערי תשובה" (שם) מובא ספור מעניין ואולי אף תמוה: "... ובקונטרס אחרון שבסוף מחזיק ברכה כתב וזה לשונו: שמעתי מת"ח ירא ה' מערי מערב הפנימי שהיה בא זמן רב בדרך ודקדק כמה פעמים בשינת הסוס והיה מונה נ"ט נשמי ומתעורר הסוס והנ"ט נשמי דסוס היה יותר מחצי שעה. אך עתה ראיתי להגאון הרמ"ע מפאנו בספר אלפסי זוטא פרק הישן שכ' וז"ל שיתין נשמי ושיעור נשימה אחד מתתר"ף בשעה עכ"ל וכו'". משתמע מספור זה שאותו ת"ח הבין ש"שיתין נשמין" הם של הסוס ולא של האדם הישן. דבר זה תמוה שהרי אם המדד הוא שינת הסוס התוספת של "שיתין נשמין" מיותרת. די להתבונן בסוס ולבדוק את משך זמן השינה שלו ואין צורך לספור במקביל גם את מספר נשימותיו. קרוב לודאי שכוונת רב לומר שעל מנת להעריך את משך זמן שינת הסוס האדם יכול לספור 60 נשימות אדם. מדברי השו"ע עולה בברור ש"שיתין נשמין" אינם קשורים לסוס.
לגופם של דברי אותו ת"ח, שספר את נשימות הסוס, יש להעיר: קצב הנשימה תלוי בגורמים רבים כמו גיל, טמפרטורת הסביבה, לחות האוויר, הריון וכו' קצב הנשימה של סוס בוגר בימינו הוא 8-15 לדקה. אם נאמץ כנקודת מוצא לחישוב את הקצב האיטי ביותר כלומר 8 נשימות בדקה הרי ש"שיתין נשמין" הם פרק זמן של 7.5 דקות בלבד.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
