סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 866
"ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים והיינו טעמא דשופר והיינו טעמא דמגילה"
סוכה מג ע"א
ומה דלא גזרינן לגבי מילה בשבת, יש מהראשונים שתירצו: משום דמילה הוי וודאי ביום השמיני, א"כ זה דומיא דבקיאי בקביעותא דירחא כדלקמיה בגמ'. ותוס' במגילה דף צ. תי': דשאני מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות (י"ג פעמים כתוב ברית בציווי המילה לאברהם אבינו) וגם אין אדם מל אלא א"כ הוי בקי דסכנה יש בדבר. והריטב"א תי': שהרי במילה מתירים במעשה המילה איסור ודאי של תורה, א"כ בוודאי נתיר גם ספק שמא יעבור על דאורייתא. והערוך לנר הקשה על תירוצו: שהרי מצאנו לגבי להעביר סכין מילה מחצר שאינה מעורבת דהעמידו דבריהם במקום כרת.
והר"ן במסכת ר"ה (דף ח. בדפי הרי"ף) תירץ: שדווקא לגבי שופר לולב ומגילה, גזרו משום שהכל טרודין בהם ולא מדכר חד אחבריא, משא"כ במילה, ואע"ג דגזרינן בהזאת טמא מת שחל שביעי שלו בערב פסח שחל להיות בשבת (כדאיתא בפסחים פרק אלו דברים) התם היינו טעמא דנהי דאין הכל טרודים בהזאה, הכל טרודים בפסחיהם ולא מדכרו ליה.
(ליקוטי אור)
