אביי אשכחיה לרב יוסף
סוכה יט ע"ב
"אביי אשכחיה לרב יוסף דקא גני בכילת חתנים בסוכה. אמר ליה: כמאן - כרבי אליעזר, שבקת רבנן ועבדת כרבי אליעזר?! - אמר ליה: ברייתא איפכא תני: רבי אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין. - שבקת מתניתין ועבדת כברייתא?! - אמר ליה: מתניתין יחידאה היא. דתניא: העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל, רבי נתן אומר: רבי אליעזר פוסל מפני שאין לה גג, וחכמים מכשירין".
אמרו במסכת ברכות דף כז ע"ב: "שאני רבי ירמיה בר אבא, דתלמיד חבר הוה. והיינו דקאמר ליה רבי ירמיה בר אבא לרב: מי בדלת? אמר ליה: אין, בדילנא, ולא אמר, מי בדיל מר".
כלומר שבפנות התלמיד לרבו עליו להתנסח בלשון "מר" ובגוף שלישי. לכן אילו היה רב יוסף רבו המובהק של אביי היה עליו לומר: "שבק מר רבנן ועבד כרבי אליעזר?!", ובהמשך: "שבק מר מתניתין ועבד כברייתא?!". ולא עוד אלא שהיה עליו להקשות עליו בלשון: "לימדתנו רבינו" כמו שהקשו למשל על רבן גמליאל תלמידיו במשניות במסכת ברכות דף טז, וכדברי רב נחמן בר יצחק במסכת סנהדרין דף צט ע"ב: "אפיקורוס כגון מאן?... כגון דיתיב קמיה רביה ונפלה ליה שמעתא בדוכתא אחריתי, ואמר: הכי אמרינן התם. ולא אמר הכי אמר מר". וכך נפסק בשו"ע יו"ד רמב, כג.
וקשה, הרי אמר אביי במסכת פסחים דף קח ע"א: "כי הוינן בי מר זגינן אבירכי דהדדי, כי אתינן לבי רב יוסף, אמר לן: לא צריכתו, מורא רבך כמורא שמים". הרי שרב יוסף היה רבו מובהק של אביי!
אלא שפירש שם רשב"ם: "כי אתינן לבי רב יוסף. דרבה מלך מקמי דרב יוסף".
פירוש דבריו, שלשון: "כי הוינן בי מר" משמעו שהיו לומדים לפני רבה ופוסחים אצלו במשך תקופה ממושכת של מספר שנים. ולשון: "כי אתינן לבי רב יוסף" משמעו שרק לאחר מכן באו אל "בי רב יוסף" והוא הורה להם לשנות ממנהגם. והיה זה איפוא כאשר נתמנה רב יוסף לראש הישיבה אחר מות רבה, כמבואר במסכת ברכות דף סד ע"א.
מעתה מבואר שרבו המובהק של אביי היה רבה, והוא מכונה על ידו "מר". ורק כאשר נתמנה רב יוסף לראש הישיבה בא אביי ללמוד לפניו בקביעות, ורק אז נחשב רב יוסף לרבו מובהק. וכדברי התוספות במסכת ברכות דף לא ע"ב: "מורה הלכה בפני רבך את - ואף על פי שלא למד {שמואל} עדיין בפניו {של עלי} מכל מקום גדול הדור היה ובא ללמוד לפניו".
ולשון המעשה בסוגייתנו: "אביי אשכחיה לרב יוסף" משמעו שפגשו באקראי, והיה זה טרם בא ללמוד לפניו.
