הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
משנה וברייתא; "יחידאה היא"
סוכה יט ע"ב
משנה. העושה סוכתו כמין צריף, או שסמכה לכותל, רבי אליעזר פוסל מפני שאין לה גג, וחכמים מכשירין.
גמרא. תנא: מודה רבי אליעזר שאם הגביהה מן הקרקע טפח או שהפליגה מן הכותל טפח - שהיא כשרה. מאי טעמייהו דרבנן - שיפועי אהלים כאהלים דמו. אביי אשכחיה לרב יוסף דקא גני בכילת חתנים בסוכה. אמר ליה: כמאן - כרבי אליעזר, שבקת רבנן ועבדת כרבי אליעזר? - אמר ליה: ברייתא איפכא תני: רבי אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין. - שבקת מתניתין ועבדת כברייתא? - אמר ליה: מתניתין יחידאה היא. דתניא: העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל, רבי נתן אומר: רבי אליעזר פוסל מפני שאין לה גג, וחכמים מכשירין.
מבנה הסוגיה:
1.
משנה. העושה סוכתו כמין צריף, או שסמכה לכותל, רבי אליעזר פוסל מפני שאין לה גג, וחכמים מכשירין.
במשנה יש מחלוקת בין רבי אליעזר וחכמים.
2.
גמרא. תנא: מודה רבי אליעזר שאם הגביהה מן הקרקע טפח או שהפליגה מן הכותל טפח - שהיא כשרה.
הגמרא מביאה ברייתא. יש אומרים שהביטוי "תנא" בדרך כלל הוא פתיחה לתוספתא. ותוספתא "רגילה" כשמה כן היא - תוספת למשנה. וכאן יש תוספת שרבי אליעזר שפוסל סוכה ללא גג מודה שבמקרה מסויים - כשמגביהה טפח מהקרקע או שמרחיקה מהכותל טפח - הסוכה תהיה כשרה.
3.
מאי טעמייהו דרבנן - שיפועי אהלים כאהלים דמו.
הגמרא מנמקת את דין חכמים, ומדוע היא לא ממשיכה לדון מהי הסיבה לדעת רבי אליעזר. אולי כי הגמרא רוצה לפסוק כחכמים ולכן חשוב לגמרא לדעת רק את נימוקם!
3.1
ואולי הסיבה פשוטה יותר, אחרי שהגמרא מלמדת את הנימוק לדברי רבי אליעזר הרי שברור לה מהי דעת חכמים - הפוכה! אבל מצינו פעמים רבות בש"ס שהגמרא כן מסבירה את שני הצדדים, גם כאשר מובא קודם הנימוק לדעה ראשונה, ולפיה יהיה ברור גם מהו הנימוק לדעה החולקת, ובכל זאת הגמרא אומרת בפירוש גם את הדעה החולקת.
4.
אביי אשכחיה לרב יוסף דקא גני בכילת חתנים בסוכה. אמר ליה: כמאן - כרבי אליעזר, שבקת רבנן ועבדת כרבי אליעזר? -
אביי ראה את רב יוסף שכנראה פוסק כרבי אליעזר במשנתנו, ולכן שאלו מדוע פסק כרבי אליעזר. סגנון השאלה הוא: "שבקת רבנן ועבדת כרבי אליעזר?", כלומר פשוט שצריך לפסוק כחכמים בגלל הדין שהלכה כרבים [חכמים] נגד יחיד - רבי אליעזר. הגמרא לא מנסחת את השאלה "והא יחיד ורבים הלכה כרבים". בשאלתה מודגש יותר עצם העניין שרב יוסף "עזב" את חכמים ופסק כרבי אליעזר. כלומר, מודגש כאן שבאופן עקרוני אין לפסוק כרבי אליעזר, ואולי הדגש הוא יותר דווקא שרב יוסף לא פסק כחכמים.
ונראה שכוונת אביי בשאלתו היא שאמנם בדרך כלל אין הלכה כרבי אליעזר באופן עקרוני, ובוודאי וקל וחומר שאין לפסוק כרבי אליעזר כשחכמים - הרבים - הם נגדו!
4.1
אמנם עדיין יש לשאול מדוע הגמרא הביאה את הבעיה הנ"ל באופן של "סיפור" ["אביי אשכחיה לרב יוסף..."]?
4.2
אפשר ליישב את ההערה בסעיף 4.1 בכך, שעצם העובדה שרב יוסף נהג הלכה למעשה [="מעשה רב"] כרבי אליעזר מחזקת את קושיית אביי כלפיו!
5.
אמר ליה: ברייתא איפכא תני: רבי אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין.
תשובת רב יוסף, שיש בידו ברייתא שבה שמות החכמים "הפוכים" [="איפכא תני"], וממילא רב יוסף עשה כדעת חכמים. צריך לומר שרב יוסף מתכוון שהיתה בידו "ברייתא" שאומרת בדיוק את מה שכתוב במשנתנו אלא ששמות החכמים "הפוכים".
"ברייתא איפכא תני" - 6 מופעים בש"ס. ב 3 סוגיות - 3 מופעים בכל סוגיה
סוגייתנו - סוכה דף יט; בבא קמא דף צו; ערכין דף כט
6.
ולכן אביי מקשה עליו:
שבקת מתניתין ועבדת כברייתא? - [=עזבת משנה ועשית כברייתא?]
כלומר, כיון שיש שתי עדויות מה אמרו חכמים ומה אמר רבי אליעזר הרי יש להתחשב יותר במשנה מאשר בברייתא. טענה זו מבוססת על ההנחה שמשנה חשובה יותר מברייתא לא רק לעניין פסיקה [שכך הכריע רבי יהודה הנשיא בכך ששיבץ כך במשנה ולא כפי שכתוב בברייתא], אלא יש עדיפות למשנה גם במסירת עדות היסטורית מה אמר חכם מסויים.
7.
תשובת רב יוסף:
אמר ליה: מתניתין יחידאה היא.
דתניא: העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל, רבי נתן אומר: רבי אליעזר פוסל מפני שאין לה גג, וחכמים מכשירין.
תשובת רב יוסף מורכבת משני חלקים. חלק ראשון, שמשנתנו היא "יחידאה היא". בדרך כלל הכוונה היא, שיש משנה או ברייתא אחרת שמשנתנו [אילו היתה "סתם משנה" ולא עם מחלוקת] היא כדעת תנא יחיד באותה ברייתא. אילו משנתנו היתה "סתם משנה" אזי משמעות הביטוי "יחידאה היא" יותר פשוטה, שה"סתם משנה" בסוגייתנו [אילו כך היה] היא לא ממש דעת רבים אלא דעת יחיד ויש תנאים רבים שחולקים על ה"סתם משנה" במקום אחר, ועקב כך לא תהיה הלכה כמותה. אולם בסוגייתנו מדובר במחלוקת במשנה בין רבי אליעזר וחכמים, ולכן משמעות הביטוי "יחידאה היא" היא שונה, ולכן ממשיך רב יוסף ואומר את החלק השני, שיש ברייתא שבה מוזכרת [מצוטטת] משנתנו אבל עם פתיחה שכך שונה רבי נתן.
7.1
אבל נראה שעדיין קצת קשה, מדוע רבי יהודה הנשיא השמיט את דברי רבי נתן.
8.
משמע שרב יוסף מתכוון, שמשנתנו היא לפי רבי נתן - כפי דברי הברייתא - אבל מהניסוח "רבי נתן אומר" משמע שיש חכמים [אלה "חכמים" אחרים מהחכמים שחולקים על רבי אליעזר!] שחולקים על רבי נתן והם מחליפים בין רבי אליעזר וחכמים, ולכן רב יוסף עשה באמת כדעת חכמים שחולקים על רבי אליעזר - לפי ה"חכמים" שחולקים על רבי נתן מה אמרו חכמים!
