טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
הני שושי ושווצרי מסככין בהו – לענה
"אמר רב יהודה: הני שושי ושווצרי מסככין בהו. אביי אמר: בשושי מסככין, בשווצרי לא מסככין, מאי טעמא? כיון דסרי ריחייהו שביק להו ונפיק" (סוכה, יב ע"ב).
פירוש: אָמַר רַב יְהוּדָה: הָנֵי [אותם] שׁוּשֵׁי וּשְׁוָוצְרֵי שהם עלים רחבים של מיני ירקות מְסַכְּכִין בְּהוּ [בהם], כי אינם נחשבים למאכל אדם, ודינם כשאר צמחים. אַבַּיֵי אָמַר: בְּשׁוּשֵׁי מְסַכְּכִין, בִּשְׁוָוצְרֵי לֹא מְסַכְּכִין. ומַאי טַעְמָא [מה טעמו של דבר], כֵּיוָן דְּסָרֵי רֵיחַיְיהוּ [כיון שמבאיש ריחם] לאחר זמן שָׁבֵיק לְהוּ וְנָפֵיק [מניח אותם ויוצא מן הסוכה] ואין לעשות סוכה שאי אפשר לשבת בה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: לענה שם באנגלית: Mugwort, Wormwood, Sagebrush
שם מדעי: Artemisia שם נרדף במקורות: שווצרי
הנושא המרכזי: לזיהוי שווצרי
מעט מאד ידוע לנו על זהותם של הצמחים שושי ושווצרי ואף קיימות גירסאות שונות לאופן כתיבתם. ר"ח מפרש: "שושי ושואצרי שמות עצי השדה ושוצרי מפורש שריחם רע". הערוך (ערך "שוש") העתיק את לשון ר"ח. במאירי אנו מוצאים: "שוצי ושוצרי הם עשבים גדולים, ומקצת בני אדם אוכלים אותם, ומ"מ אינם אוכל כדי לקבל טומאה. ומעתה שוצי מסככין בהם אבל שוצרי הואיל וריחם נמאס הרי זה מניח את הסוכה והולך לו ונמצאת דירתו סרוחה וכן אתה למד לכל כיוצא בזה". גם בדבריו אין מידע מספיק המאפשר זיהוי.
בדברי רש"י מובאים הלעזים של צמחים אלו אך פירוש זה מופיע רק בדפוסים וייתכן וכלל אינו מדברי רש"י (ד"ר משה קטן(1)). "שושי - פליי"א בלעז. שווצרי - ארניז"א בלעז, שושי ושווצרי מיני ירקות, ורבי מכיר פירש: שווצרי - ארב"א (erbe) שקורין פלקיר"א, והוא שעליו רחבין וגדל ביערים". ב"אוצר לעזי רש"י" נכתב: "אורניזא. פירוש לענה, שורש מגדל עשב מר. ארב"א. פירוש עשב, צמח. פלקיר"א. פירוש פאר קרוי"ט". ד"ר משה קטן מתעתק את ארנייז"א arneise או arneize ופלקיר"א ל - policaire.
מוצאים אנו, אם כן, בדברי רש"י (?) שני זיהויים לצמח "שווצרי":
לענה
בצרפתית עתיקה ארניז"א היא הסוג לענה הכולל בין 200 ל – 400 מיני צמחים. הלענה ידועה בטעמה המר ובריחה החריף שבגללו קיימת סכנה שהאדם ינטוש את הסוכה. ניתן להוסיף על הנימוק המופיע בגמרא בעיה נוספת הקשורה ללענה. פרחי הלענה פורחים בסתיו וייתכן שקיימת חפיפה בין הפריחה וחג הסוכות. ללענה אבקנים אלרגנים העלולים לגרום לתופעות אלרגניות רבות בקרב הרגישים אליהם.
 |
|
.jpg) |
|
תמונה 1. לענה חד זרעית |
|
תמונה 2. לענה חד זרעית |
פרעושית
זיהוי שונה מופיע בדבריו של רבי מכיר המוסיף גם שני מאפיינים של הצמח: "... והוא שעליו רחבין וגדל ביערים". הצמח נקרא פלקיר"א ועל פי "אוצר לעזי רש"י" הכוונה ל"פאר קרוי"ט". השם הלטיני Pulicaria הוא שם הסוג פרעושית ששמו בגרמנית Flohkräuter. עדיין לא ברור לי הקשר בין התחילית Floh ל – "פאר" המופיע ב"אוצר לעזי רש"י" אך הדמיון הרב בין השמות מצביע על כך שרבי מכיר התכוון לצמח הזה (תודה לר' יוסי אביב"י על זיהוי זה).
הפרעושית הוא סוג השייך למשפחת המורכבים. השם פרעושית נגזר מהאמונה שרווחה באירופה על כך שריחו של הצמח מרחיק פרעושים. יש הסבורים שמקור השם הוא ריח העלים הנמעכים הדומה לריח פרעושים. הפרעושית שימשה בעבר גם כתרופה לדיזנטריה ולבעיות ראיה. אחד ממיני הסוג, פרעושית משלשלת (Pulicaria dysenterica), בעל תפוצה נרחבת באירופה ומערב אסיה. פרעושית משלשלת גדלה במגוון רחב של בתי גידול החל מחורשים ים תיכוניים צחיחים למחצה וכלה בבתי גידול לחים. פרעושית משלשלת היא צמח רב שנתי המופיע בצברים צפופים המתפשטים בעזרת שורשיהם. העלים מסורגים וחובקים את הגבעול המכיל אף הוא נוזל מלוח הגורם לתחושת עפיצות. התפרחות בצבע צהוב והן מורכבות מחלק מרכזי בולט המכיל 40-100 פרחים צינוריים המוקפים ב – 20-30 פרחים לשוניים צרים. בעת פיזור הזרעים "ראש" הפרח מתכופף.
אם אכן רבי מכיר התכוון לפרעושית הרי שייתכן וריחה החריף העז היה הסיבה לזיהויה כ"שווצרי" שאין לסכך בו. מאידך גיסא התיאור של "שווצרי" כצמח הגדל ביערים ובעל עלים רחבים אינו הולם את הפרעושית. לרוב המינים עלים קטנים יחסית ובוודאי אינם עונים לקריטריון של "עלים רחבים". בנוסף לכך מיני הפרעושית אינם מינים מובהקים של יערות.
 |
|
 |
|
תמונה 3. פרעושית גלונית |
|
תמונה 4. פרעושית גלונית |
(1) ב"אוצר לעזי רש"י".
מקורות עיקריים:
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 11 (עמ' 139).
לעיון נוסף:
באתר "צמח השדה": "פרעושית גלונית", "פרעושית משלשלת".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
