סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 865
"ת"ר ענף עץ עבת שענפיו חופין את עצו"
סוכה לב ע"ב
חידוש מענין בענין ערבה מופיע ב"בית יוסף" (בסי' תרע"ז) הגמ' בדף ל"א. מביאה את סימני הערבה וכך אומרת הגמ': תנו רבנן אלו הן ערבה ואלו צפצפה. ערבה - קנה שלה אדום ועלה שלה משוך ופיה חלק, ואילו צפצפה שהיא פסולה, קנה שלה לבן והעלה שלה אדום ופיה דומה למגל דהיינו משונן. על סימן שהקנה שלה אדום כותב הב"י כך: כל שאינו לבן ממש אדום מיקרי, שאע"פ שהוא ירוק מאחר שהשמש מכה בו נעשה אדום, וכיון שממכת השמש יעשה אדום, אף הוא בכלל אדום מיקרי ולזה דעתי נוטה, דאל"כ לא משכחת לדידן ערבה כשרה שהרי כל ערבה שלנו הקנה שלה ירוק ואפי' אותה שהקנה שלה אדום אינה אלא מצד שמכה בו השמש כפי שיעיד החוש וכל הנוטל אדום אינו אלא לאפוקי לבן, ע"כ דברי הבית יוסף המענינים. ה"כפות תמרים" למהר"ם בן חביב, מביא את דברי הבית יוסף וחולק עליו: כיצד יתכן שמה שנאמר שהקנה שלה אדום הכוונה לקנה ירוק, בוודאי אין הדבר כן ויש באמת קנים אדומים בערבה, לא מחמת השמש אלא מחמת שנתבשלו כל צורכם ואילו הירוקים אם יתבשלו כל צורכם יהיו אף הם אדומים, אבל כשיטול ערבה אפי' אחר שנתבשלה כל צורכה, ואין בה אודם, סבור ה"כפות תמרים" שערבה זו ערבה פסולה היא, ויש להזהיר את העולם על כך, נמצא שבין הבית יוסף לבין המהר"ם בן חביב נ"מ עצומה בקנה של ערבה שהוא ירוק גם לאחר שנתבשל כל צורכו,
לדעת הב"י ערבה זו כשרה לכתחילה, ואילו לדעת המהר"ם בן חביב ערבה זו ערבה פסולה היא. הגאון המפורסם רבי חיים אליעזר זאקס רבה של קאליש עסק רבות בענייני אתרוגי ארץ ישראל. בשעתו היה מקובל באירופה ליטול אתרוגים שבאו מיוון ואילו הג' רבי חיים אליעזר זאקס קינא את קנאת ארץ ישראל, וניסה לעקור את המנהג שהשתרש לקנות את אתרוגי יוון ולהחדיר לשוק את אתרוגי ארץ ישראל, למרות שאופיים החיצוני נפל ביופיים מאתרוגי יוון, בין השאר הטריח את עצמו אותו גאון להגיע לארץ ישראל לביקור, גזם אתרוגים והרעיש את הגולה כולה במכתבים ובתשובות הלכתיות המוכיחות שאתרוגי ארץ ישראל משום חזקת כשרותם עדיפים על אתרוגי יוון ולמרות שיופיים החיצוני אינו מגיע לאתרוגי יוון, גדולי דורו סייעו ביוזמתו ויצאו בקריאה נלהבת למען אתרוגי ארץ ישראל, הגאון בעל ה"נפש חיה" מספר שכאשר הגיע אל אחד מגדולי דורו הוסיף אותו גדול שיש לפעול לא רק למען אתרוגי ארץ ישראל אלא גם למען שאר המינים שנמצאים בארץ ישראל, משום שכל ארבעת המינים כאשר הם באים מארץ ישראל קדושתם גדולה יותר, והוסיף אותו גדול: בפסוק נאמר: "תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" ראש שמחתי הכוונה לחג הסוכות. זמן שמחתנו אם לא "אעלה" ר"ת אתרוג, ערבה, לולב, הדס, יש להשתמש דווקא בארבעת המינים הגדלים בארץ ישראל בראש שמחתי בחג הסוכות.
(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)
