דיוק וחידוש ברש"י

מסכת סוכה דף ט

עמוד א

רש"י ד"ה בית שמאי פוסלין. דבעו סוכה לשמה וזו סתם נעשית ואילו תוך שלשים לחג הוה כיון דשואלין בהלכות החג קודם לחג שלשים יום סתם העושה לשם חג הוא עושה אבל קודם שלשים סתמא לאו לחג:
עיין גליון מהרש"א בית יוסף הלכות פסח תכט שהעיר על דברי הבית יוסף שרק לגבי פסח נאמר הדין ששואלין ודורשין שלושים יום קודם החג, דהנה מרש"י כאן משמע שהוא גם לפני סוכות, ונראה לדייק מרש"י שכתב שואלין ולא כתב שואלין ודורשין, דיש לחלק בין פסח שדורשין לפני החג שלושים יום לשואלין שלפני סוכות שזה הדרך שמתחילים היחידים לשאול בעניני החג שלושים יום קודם משא"כ לפני פסח שצריך הרב לדרוש לכולם עוד לפני ששואלים היחידים וכן משמע בגמ' בסנהדרין דף יב ע"ב בגמרא א''ל רבא לרב נחמן מכדי מפוריא לפיסחא תלתין יומין הוו ומפוריא דרשינן בהלכות הפסח דתניא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום רשב''ג אומר שתי שבתות וכי מטי ריש ירחא מרחקין ליה אתי לזלזולי בחמץ, וברש"י שם ומפוריא דרשינן בהלכות הפסח. וכיון דלא עיברוה קודם הפורים ושמעו דרשה של הלכות הפסח כי הדר מעברי בית דין לשתא ומודעי לעלמא לא מהימני להו לשלוחי ב''ד ומזלזלי בחמץ:
וכן משמע מהגמרא בפסחים דף ו' ע"א שדורשין קודם לחג הוא רק בפסח.