דיוק וחידוש ברש"י

מסכת סוכה דף ח

עמוד ב

רש"י ד"ה וחייבת במזוזה. לעולם משום דכל דירתו בה:
רש"י ד"ה ופטורה מן המזוזה. לעולם דלאו דירה היא שאינה עשויה אלא לצאת ולבא דרך שם ולהכניס שם תגרים:
רש"י ב' פעמים כותב הלשון לעולם ונראה שזה להדגיש את גודל המצוה שהיא מצוה תמידית ודלא כסוכה שהיא מצוה זמנית, וראוי להוסיף בענין זה את לשון הרמב"ם בהלכות מזוזה פרק ו הלכה י"ג חייב אדם להיזהר במזוזה, מפני שהיא חובת הכול תמיד. וכל עת שייכנס וייצא, יפגע בייחוד שמו של הקדוש ברוך הוא ויזכור אהבתו, וייעור משינתו ושגייתו בהבלי הזמן; ויידע שאין שם דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים, אלא ידיעת צור העולם, ומיד הוא חוזר לדעתו, והולך בדרכי מישרים. אמרו חכמים, כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, וציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו מוחזק לו, שלא יחטא: שהרי יש לו מזכירים רבים; והן הן המלאכים שמצילין אותו מלחטוא, שנאמר "חונה מלאך ה' סביב, ליראיו; ויחלצם" (תהילים לד,ח).

רש"י ד"ה סוכת גוים. שעשויה לדור בה בימות החמה:
רש"י ד"ה סוכה מכל מקום. דאפילו פחות מאלו והיינו הנך דלעיל כדמפרש לקמן דהאי תנא חשיבי ליה הני משום דישראלים נינהו וחייבין בסוכה וראויה סוכתן להכשיר יותר מסוכת גנב''ך גוים נשים בהמה כותים שאין חייבין בסוכה:
הלשון ברש"י שכתב "שעשויה" ולא כתב שעשאוה גוים, וכן שלא פירש רש"י כלום על שאר סוכות גנב"ך משא"כ בסוכות רבק"ש שפירט כל סוכה וסוכה, וע"כ נראה שפירש זה לא רק על סוכת גוים אלא על כל הגנב"ך שהם סוכה שעשויה לדור בימות החמה, ולא פלוג למי הם מיועדות מהגנב"ך, וכן נראה מסיום דבריו בד"ה סוכה מ"מ שצירף רש"י את כל סוכות גנב"ך וכתב שאין חייבין בסוכה ועל כן אפשר לומר שרש"י סבר שהפירוש סוכת גנב"ך הם סוכות שנעשו ע"י שאינם חייבים בסוכה, דהרי בהמות לא בונים סוכה, אלא שגוים בנו את הסוכה או לתשמישם לימות החמה או לנשים או לבהמות, וכן לכאורה נראה דסברי התוספות כדאיתא בד"ה סוכת כותים. כל הנך דקחשיב הכא אמר בשמעתין דלאו בני חיובא נינהו דקסבר גרי אריות הן והא דאמר פרק שני דיבמות (דף בד:) דאחד גרי אריות ואחד גרי חלומות הלכה כולם גרים הני מילי כשנתגיירו לגמרי אבל גרי כותים כתיב בספר מלכים (ב יז) את ה' היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים ומאן דאמר כותים גרי אמת קסבר דאחר כך ניתקנו:.