הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"כמאן"; חישובים מתמטיים-גיאומטריים; סדר הדורות; סברת המקשן
סוכה ח ע"א
אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן, אם יש בהקיפה כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדם - כשרה, ואם לאו - פסולה. כמאן - כרבי, דאמר: כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות - פסולה. מכדי, גברא באמתא יתיב, כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח, בתריסר סגי!
- הני מילי בעיגולא, אבל בריבועא - בעיא טפי. - מכדי, כמה מרובע יותר על העיגול - רביע, בשיתסר סגי! - הני מילי בעיגול דנפיק מיגו ריבועא, אבל ריבועא דנפיק מגו עיגולא - בעיא טפי, משום מורשא דקרנתא. - מכדי, כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשא באלכסונא, בשבסר נכי חומשי סגיא! - לא דק. - אימור דאמרינן לא דק פורתא, טובא מי אמרינן לא דק? -
אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: מי סברת גברא באמתא יתיב? תלתא גברי בתרתי אמתא יתבי. - כמה הוו להו - שיתסר, אנן שיבסר נכי חומשא בעינן! - לא דק. - אימור דאמרינן לא דק לחומרא, לקולא מי אמרינן לא דק? - אמר ליה רב אסי לרב אשי: לעולם גברא באמתא יתיב, ורבי יוחנן מקום גברי לא קחשיב. - כמה הוו להו - תמני סרי, בשיבסר נכי חומשא סגיא! - היינו דלא דק, ולחומרא לא דק. רבנן דקיסרי, ואמרי לה דייני דקיסרי אמרי: עיגולא דנפיק מגו ריבועא - רבעא.
הערות:
1.
כל הדיון בסוגיה בדברי רבי יוחנן, בעניין החישוב של סוכה עגולה הוא לפי שיטת "רבי" שהמינימום לשטח סוכה הוא 4 על 4 אמות.
2.
אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן, אם יש בהקיפה כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדם - כשרה, ואם לאו - פסולה. כמאן - כרבי, דאמר: כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות - פסולה. מכדי, גברא
מבחינת הביטוי "כמאן - כרבי" אין להסיק האם כוונת הגמרא להכריע כ"רבי", ואולי מתאימים כאן דברי ה"יד מלאכי":
3.
יד מלאכי כלל תנה:
... לכן נלע"ד לומר דרבינא ורב אשי מסדרי התלמוד קבעו הדברים בש"ס כפי אשר שמעו אותם מפי האומרם ובההוא לישנא ממש דאיתמר בבי מדרשא
ומזה נמשך דלפעמים קאמר מאן תנא ר"פ היא וזמנין קאמר מאן תנא דלא כפלוני משום דבאותו הלשון עצמו ששמעוהו כך קבעוהו בתלמוד
כלומר, עורכי הש"ס מצטטים את הלשונות שנאמרו בבתי המדרש השונים, ולכאורה בלי יד מכוונת ובלי עריכה אחידה.
4.
אמנם בכל זאת קצת קשה, שהרי הגמרא מאריכה בביאור דברי רבי יוחנן אליבא דשיטת "רבי", ומדוע לא נאמר שהלכה כ"רבי" על פי הכלל "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה"?
4.1
אלא יש לומר, שההלכה נקבעה שלא כרבי בגלל סוגיות אחרות, ואולי ניתן לומר [וכך גם בהרבה מקומות בש"ס של "סוגיות סותרות"="מחלוקת סוגיות"] שהדיון בסוגייתנו היה "מוקדם" והיה לפני הכרעת ההלכה בעניין קביעת השטח המינימלי של סוכה כשרה.
5.
אמנם גם לפי ההלכה יש משמעות בשיטת חישוב השטח שבסוגייתנו, לא לפי שטח של 4 אמות על 4 אמות, אלא לפי שטח של 7 טפחים על 7 טפחים, וכדברי ה"מגיד משנה" להלן:
6.
רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ד הלכה ז:
... סוכה עגולה אם יש בהקיפה כדי לרבע בה שבעה טפחים על שבעה טפחים אף על פי שאין לה זויות הרי זו כשרה.
7.
מגיד משנה הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ד הלכה ז:
... ומ"ש רבינו אם יש בהקיפה כדי לרבעה וכו' גם זה מבואר במימרא דרבי יוחנן דבעי כדי לרבע בה ארבע אמות על ד' אמות ואליבא דהלכתא שיעור הסוכה ז' טפחים על ז' טפחים כמו שנתבאר:
כלומר, דברי רבי יוחנן מסבירים גם את דעת החולקים על "רבי".
8.
לעניין החישובים המתמטיים בגמרא ראה בהרחבה בפרשנים בסוגייתנו ובעוד מקומות.
וכן במה שכתבנו על מסכת עירובין דף נז, מדוע חז"ל לא דייקו בחישובים מתמטיים!
9.
הדיון בסוגייתנו בעניין חישוב ריבוע ועיגול הוא קשה ביותר, שהרי הגמרא מעלה אפשרויות שונות, שברור שהיה ידוע להם שאינם מדוייקים. ראה ב"מתיבתא", הערה א, שמביא את דברי הריטב"א:
10.
חידושי הריטב"א מסכת סוכה דף ח עמוד א:
... וכוליה שקלא וטריא לאו פירכא ופרוקי נינהו, אלא הויא דתלמודא לברורי דוקיא דחושבנא ושיבורה דיליה עד דמפרש לה.
הוא מסביר שאין כאן באמת קושיות ותירוצים, אלא כוונת הסוגיה ללמדנו כיצד הגיעה לחשבון הסופי [שיטה מתודית]. כנראה שכוונתו היא, שאין לשאול ולברר בכל שלב של הסוגיה מהי סברת המקשן ומהי סברת התרצן!
11.
ונראה, שהסבר זה יכול לתרום להבנת סוגיות בש"ס שיש בהם קושי להבין את סברת המקשן או את סברת ההוא אמינא!
