דיוק וחידוש ברש"י

מסכת סוכה דף ג

עמוד ב

רש"י ד"ה כולהו בית כתיב בהו. מזוזות ביתך (דברים ו) כי תבנה בית חדש (שם כב) ובא אשר לו הבית (ויקרא יד) כי ימכור בית מושב (שם כה) אשר בנה בית חדש (דברים כ):
רש"י מביא כלפי נגעים את ה"בית" השני המוזכר בענין זה בתורה, וכן הקשה הרש"ש מדוע רש"י לא הביא את ונתתי נגע צרעת בבית ארץ וכו',
ונראה ליישב דרש"י מביא דווקא את הפסוקים בהם הבית מיוחס כלפי האדם דהוי בית ראוי וכפי שנראה בפסוקים:
מזוזות ביתך - מזוזות של הבית שלך
כי תבנה בית - כשאתה תבנה בית
אשר לו הבית – בית ששייך לו
כי ימכור בית – כשאדם מוכר בית
אשר בנה בית- כשאדם בונה בית
משא"כ הבית הראשון המוזכר בנגעים מיוחס יותר כלפי הקב"ה שהוא יתן נגע בבית, וממילא מציאות מקום כלפיו אינו ראיה לעינינינו דלית מקום כלפי קודשא בריך הוא כלל ומה לי מקום קטן או גדול שיקרא בית, אבל כשהבית מיוחס כלפי אדם יש חשיבות שיהיה לפחות ארבע על ארבע.