הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

סוכה ו ע"ב

התלמוד הבבלי דן במחלוקת רבן ור' שמעון העוסק במספר דפנות הסוכה. רבנן מצריכים שלוש דפנות לסוכה, ואילו רבי שמעון מצריך ארבע דפנות.
לאחר שהגמרא מסבירה את המחלוקת בשאלה אם יש אם למסורת או אם למקרא מביאה הגמרא מהלך נוסף.
"רב מתנה אמר: טעמיה דרבי שמעון מהכא +ישעיהו ד+ וסכה תהיה לצל יומם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר".
לדעת הבבלי הפסוק בישעיהו מסביר רק את דעתו של רבי שמעון

במקבילה בתלמוד הירושלמי (סוכה א, א) מובא:
"רבנן דקיסרין שמעון טעמא דרבי שמעון וטעמון דרבנן מן הדין קרייא וסוכה תהיה לצל יומם מחורב הרי אחת ולמחסה ולמסתור הרי שתים מזרם וממטר רבנן עבדין מזרם וממטר אחת רבי שמעון עבד מזרם וממטר שתים".

ההבדל בין התלמודים הוא שהתלמוד הירושלמי מקשר בין הפסוק בישעיהו לבין דעת רבנן.
מה ניתן ללמוד מהבדל זה. כדי להגן מכל איתני התיבה הסוכה צריכה להיות סגורה הרמטית דבר שבא לידי ביטוי בפסוק בישעיהו שם משמע שההגנה שהקב"ה יגן על ישראל תהיה הגנה טוטאלית. ובעצם הדברים מתאימים רק לשיטתו של רבי שמעון שדורש למעשה סגירה הרמטית. באופן עקרוני לפי מהלך הבבלי הדפנות מהוות גורם טכני בלבד.
לפי דעת הירושלמי ישנה כאן מחלוקת עקרונית במספר הדפנות – כיצד מחלקים את הפסוק לשלוש או לארבע.
אם נשאל את עצמנו מה בבית הוא הדבר המרכזי שמגן על האדם מאיתני התיבה ברור שהתשובה היא הגג. אם הפסוק בישעיהו מדבר בעיקר על ההגנה של הגג, מה אם כן תפקידם של הדפנות.
הגג מסמל את ההשגחה הא-לוקית והדפנות מסמלות את המאמץ האנושי. התלמוד הירושלמי בכך שהוא כורך כאן את רבנן רוצה ללמדנו דבר עקרוני והוא שהמאמץ האנושי (חולקים על מספר הדפנות) הוא התנאי להשגחה הא-לוקית המיוחדת.