הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
כמי ההכרעה בנימוק לפסילת סוכה גבוהה מעשרים אמה
סוכה דף ב ע"א-ע"ב
מנא הני מילי?
אמר רבה: דאמר קרא +ויקרא כג+ למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל, עד עשרים אמה - אדם יודע שהוא דר בסוכה, למעלה מעשרים אמה - אין אדם יודע שדר בסוכה, משום דלא שלטא בה עינא.
רבי זירא אמר: מהכא +ישעיהו ד+ וסכה תהיה לצל יומם מחרב, עד עשרים אמה - אדם יושב בצל סוכה, למעלה מעשרים אמה - אין אדם יושב בצל סוכה, אלא בצל דפנות.
אמר ליה אביי: אלא מעתה, העושה סוכתו בעשתרות קרנים, הכי נמי דלא הוי סוכה? - אמר ליה: התם, דל עשתרות קרנים - איכא צל סוכה, הכא דל דפנות - ליכא צל סוכה.
ורבא אמר: מהכא +ויקרא כג+ בסכת תשבו שבעת ימים. אמרה תורה: כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי. עד עשרים אמה - אדם עושה דירתו דירת עראי, למעלה מעשרים אמה - אין אדם עושה דירתו דירת עראי, אלא דירת קבע.
אמר ליה אביי: אלא מעתה, עשה מחיצות של ברזל וסיכך על גבן - הכי נמי דלא הוי סוכה? -
אמר ליה, הכי קא אמינא לך: עד עשרים אמה, דאדם עושה דירתו דירת עראי, כי עביד ליה דירת קבע - נמי נפיק. למעלה מעשרים אמה, דאדם עושה דירתו דירת קבע, כי עביד ליה דירת עראי - נמי לא נפיק.
כולהו כרבה לא אמרי - ההוא ידיעה לדורות היא.
כרבי זירא נמי לא אמרי - ההוא לימות המשיח הוא דכתיב.
ורבי זירא: אם כן לימא קרא וחפה תהיה לצל יומם, ומאי וסכה תהיה לצל יומם - שמעת מינה תרתי.
כרבא נמי לא אמרי - משום קושיא דאביי.
1.
הגמרא פותחת את הדיון בעניין גובה הסוכה בביטוי מנא הני מילי? ומעירים הפרשנים, שבדרך כלל ביטוי זה לא מוזכר בגמרא כשיש מחלוקת - כבסוגייתנו - בין "תנא קמא" לרבי יהודה במשנתנו.
2.
ונראה ליישב זאת בשתי דרכים:
2.1
כך הגמרא מבטאת את פסיקתה כדעת "תנא קמא" במשנתנו נגד רבי יהודה.
2.2
למעשה שאלת ה"מנא הני מילי" מתייחסת לא רק לשיטת "תנא קמא" אלא גם לשיטת רבי יהודה, שהרי לפי הנימוקים שיינתנו לדעת תנא קמא נוכל להסיק מה סובר רבי יהודה [ודנים בזה הפרשנים במהלך הסוגיה]!
3.
האמוראים רבה, רבי זירא ורבא מביאים נימוקים שונים לדינו של "תנא קמא" במשנה.
4.
רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ד הלכה א:
שיעור הסוכה גבהה אין פחות מעשרה טפחים ולא יתר על עשרים אמה, ורחבה אין פחות א משבעה טפחים על שבעה טפחים, ויש לו להוסיף ברחבה אפילו כמה מילין, היתה פחותה מעשרה או משבעה על שבעה או גבוהה מעשרים אמה כל שהוא הרי זו פסולה.
5.
מגיד משנה הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ד הלכה א
[א] שיעור הסוכה גבהה אין פחות וכו'. ריש פ"ק סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ור' יהודה מכשיר ושאינה גבוהה עשרה טפחים ושאין לה שלש דפנות פסולה וכו' ואין הלכה כר"י.
ברור מהרמב"ם שהוא פוסק כתנא קמא במשנה.
6.
רא"ש מסכת סוכה פרק א סימן א:
איכא מ"ד הלכתא כרבה דהא בכל מילי כרב עבד (שבת דף כב א).
שיטה 1: הלכה כרבה כי במחלוקותיו עם חבריו הלכה כמותו.
7.
המשך דבריו:
ואנן מסתברא לן דהלכתא כרבא דקי"ל סוכה דירת עראי בעינן ורבי יהודה דמכשיר ס"ל דסוכה דירת קבע בעינן פי' דמכשיר אף בדירת קבע ולית הלכתא כותיה ואי הוו דפנות מגיעות לסכך כ"ש דהוה ליה דירת קבע.
שיטה 2 [הרא"ש]: הלכה כרבא בגלל שמקובל בש"ס [זוהי משמעות הביטוי בדבריו "דקיימא לן"] שסוכה צריכה להיות דירת ארעי וזהו הנימוק של רבא בסוגייתנו, ולכן הלכה כמותו.
8.
המשך דבריו:
ועוד דהא סוגיא בענין סוכה ע"ג סוכה כוותיה.
הוא מביא ראיה מסוגיה אחרת.
9.
המשך דבריו:
וכן פסק הר"ז הלוי ז"ל כרבא דבתראה הוא ואפילו לאביי דאקשי עליה הא קבליה לטעמא מדאשכחן לאביי דאמר רבי ורבי אושעיא וכו' כולהו סבירא להו סוכה דירת קבע בעינן.
ומינה שמעינן דטעמא דרבנן משום דבעינן דירת עראי. אף על גב דחשו לה לקושיא דאביי כדאמר כולהו כרבא לא אמרי משום קושיא דאביי מ"מ כיון דאביי גופיה קבליה לטעמא דרבא כדאמר הלכך דרבא עדיף ועליה סמכינן ע"כ.
שיטה 3:
הלכה כרבא בגלל שהוא "בתראי" [והכלל הוא "הלכה כבתראי"], וגם אביי הודה לו [מכאן שהוא סובר, שהכלל של "הלכה כבתראי" תקף גם במחלוקת של רבא עם רבותיו].
יש להניח שרבי זירא בסוגייתנו הוא זה שחי בימי ורבא – [מוזכר ב"יד מלאכי" תקפח-ט)
10.
המשך דבריו:
ולאו ראיה היא כמו שפירש ר"י לקמן (סוכה דף ז ב) דהא דחשיב לרבי יהודה לא משום דאסקינן לעיל טעמא דרבנן דפסלי משום דבעינן דירת עראי דהא אביי דהכא הוא דאקשיה ליה לרבא לעיל דאית ליה ההוא טעמא
אבל מ"מ אמת הוא דלמעלה מעשרים אמה לא קיימא בלא קבע.
ואמרינן נמי בפרק הישן (סוכה דף כא ב) רבי יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע בעינן ודייקא מהא דמכשר למעלה מעשרים.
וכן פסק הרי"ץ גיאות ז"ל כרבא וכן ה"ר ישעיה דטרנ"י. אבל בעל העיטור פסק כרבה ולא נראו לי דבריו:
11.
וראה עוד דעות והסברים ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ה, ובהערות:
הלכה כרבה כי אין הלכה כרבא מפני שאין הלכה כתלמיד נגד רבו [ומה עם רבי זירא?]
11.1
ומי שפוסק כרבא סובר שאין הלכה כתלמיד נגד רבו רק אם נחלק עליו בחייו וגם שמע את דבריו, אבל אם חלק עליו אחרי מותו הרי שדווקא כן הלכה כתלמיד לפי הכלל של "הלכה כבתראי".
12.
מהרמב"ם משמע שמכריע כרבא:
מגיד משנה הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ד הלכה א:
במשנה הנזכרת ומבואר בהלכות דקי"ל כאוקימתא דרבא דכל גוונא שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ופירוש שיהא בחלל הסוכה מלבד עובי הסכך יותר מעשרים אמה דהלכתא כרבא דאמר פ"ק דעירובין דף ג':) חלל סוכה תנן ויתבאר בדברי רבינו בפרק זה:
הוא מוכיח מהסוגיה המקבילה במסכת עירובין דף ב שהלכה כרבא מכך שהגובה 20 אמה מתייחס לחלל הסוכה!
