|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס – קיסוס החורש
"הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס, וסיכך על גבן פסולה. ואם היה סיכוך הרבה מהן, או שקצצן כשרה" (סוכה, ט ע"ב).
|
 |
 |
|
|
תמונה 1. קיסוס - מטפס על קיר ארמון במלבורק בצפון פולין |
תמונה 2. קיסוס - עלים בשלב הצעיר צילם: Uwe H. Friese |
 |
 |
|
| תמונה 3. קיסוס - שורשי אחיזה מקור | תמונה 4. קיסוס - פירות צילם: Petr Filippov |
תמונה 5. קיסוס - תפרחת צילם: Benutzer:BS Thurner Hof
הרחבה
קיסוס החורש הוא צמח מטפס במשפחת הקיסוסים. השם המדעי של הסוג (Hedera) פירושו מטפס ואילו שם המין (helix) פירושו מתפתל. הקיסוס ירוק עד המגיע לגובה של 20-30 מ' כאשר עומד לרשותו משטח טיפוס מתאים (עצים, סלעים או קירות). כאשר אין בנמצא משטחים אנכיים הוא עשוי להתפשט באופן אופקי ולכסות משטחי קרקע. הטיפוס מתבצע בעזרת שורשי-הצמדה המסתיימים בכריות הנאחזות בחוזקה במצע. העלים מסורגים באורך 50-100 מ"מ בעלי פטוטרת שאורכה 15-20 מ"מ. קיימים שני טיפוסי עלים המאפיינים שלבי התפתחות שונים. א. בשנותיו הראשונות של הקיסוס העלים דמויי כף בעלת 5 אונות. בשלב זה אין הוא פורח וגבעולו מפתח שורשי-הצמדה. העלים פרושים באופן מסורג משני צידי הגבעול באופן שאין ביניהם חפיפה. סידור זה מבטיח קליטת אור מירבית לצורך ההטמעה (פוטוסינתזה). ב. בשלב הבוגר העלים דמויי לב. בשלב זה הצמח פורח אך ענפיו חסרים שורשי-הצמדה. שתי צורות הצמיחה עשויות להופיע באותו הצמח בהתאמה לגיל הענפים. רב צורתיות מופיעה גם בהתאם לטיב המצע. כאשר הצמח גדל מעבר לגובה הקיר או העץ עליו טיפס חלקו העליון הופך מצורת מטפס לשיח מסועף.
התפתחות הגבעולים ושורשי ההצמדה מבוקרת על ידי האור והמגע במצע. האור גורם לצמיחה ענפים בכיוון המנוגד דבר המאלץ את הצמח לצמוח בצמוד למצע. האור גם מעכב את התפתחות שורשי-ההצמדה בצד הגבעול שבו עוצמת האור חזקה יותר. הדבר מבטיח שהשורשים יתפתחו תמיד בצד הפונה למצע. מגע הגבעול מזרז יצירת שורשים בפרקי הגבעול הצעירים.
הפרחים מופיעים בין אוקטובר לפברואר. הם מסודרים בסוככים רבי-פרחים בקוטר 30-50 מ"מ. הפרח קטן, ירוק–צהבהב, מפריש צוף רב ומואבק על-ידי זבובים. הפרי מבשיל באביב, צורתו כביצה קטנה, קוטרו 5–8 מ"מ, וגונו ארגמני מבריק, נוטה לשחור. בכל פרי נמצאים 3-5 זרעים. הפירות חשובים כמזון למיני ציפורים רבים אך לאדם הם רעילים במידת מה. ההפצה מתבצעת על ידי ציפורים האוכלות את הפרי.
המראה של קירות בנינים מכוסים בקיסוס מושך את העין ותורם לבידוד מפני קור או חום. יחד עם זאת הקיסוס עלול להוות מטרד. הגידול המהיר שלו מחייב גיזום מתמיד. שורשי האחיזה חודרים לתוך הקירות ואם מעוניינים להסירם נדרשת עבודה רבה של ניקוי משרידיהם. הקיסוס מרים רעפים בגגות וחודר למרזבים וגורם לסתימתם. בסבך הצמח מסתתרים עכברים ואורחים בלתי קרואים נוספים. כאשר מעוניינים לסלק את הקיסוס יש לחתוך אותו מבסיסו ולעקור או להמית את הגדם.
(1) הגרסה כאן "קיסום" במקום "קיסוס".
(2) דברים אלו תמוהים שהרי הגפן נמצאת בחורף בשלכת.
(3) ייתכן וקיים כאן שיבוש של "אילר"א" (שבאיטלקית הוא קיסוס החורש).
רשימת מקורות:
ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 137-140).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 10 (עמ' 245-246).
ויקיפדיה – ערך: "Hedera helix"
ז. עמר, "הצומח והחי במשנת הרמב"ם – לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם", בהכנה.
לעיון נוסף:
"קוצים, קוצים" - על קוצים בישראל, כתב: פרופ' אבי שמידע , 2006.
באתר "צמח השדה": "קיסוס החורש".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.